תכנית טראמפ לשלום: אופטימיות זהירה בתוך מציאות מורכבת

הסקר שפורסם בעיתון "מעריב" הישראלי חשף כי 53% מהישראלים תומכים בתכנית המוצעת, בעוד 17% בלבד מתנגדים לה. החשוב ביותר הוא שהתמיכה בקרב בוחרי הקואליציה הגיעה ל-41% לעומת 33% מתנגדים, זו הפעם הראשונה שהתומכים ביוזמת השלום עולים על המתנגדים בקרב תומכי הממשלה.
פרטי התכנית שעברו תיווך תקשורתי כוללים 21 נקודות, שמטרתן להשיג הפסקת אש מיידית ושחרור כל השבויים בתוך 48 שעות, בתמורה לנסיגה הדרגתית של הכוחות הישראליים מעזה. כמו כן, היא כוללת שחרור של מאה עד מאתיים אסירים פלסטינים, ופירוק הנשק של חמאס תחת פיקוח של כוח ערבי בינלאומי.
הצד ההומניטרי זכה למקום חשוב בתכנית, אשר קובעת פתיחת המעברים ללא מגבלות והקלת הגעת הסיוע תחת פיקוח האומות המאוחדות. כמו כן, היא מציעה חזון לשיקום במהלך חמש שנים, וניהול הרצועה באמצעות כוח ביטחוני פלסטיני תחת פיקוח ערבי בינלאומי.
מעניין שהתכנית כוללת ערבויות אמריקאיות שלא לספח את ישראל את יהודה ושומרון, דבר שעשוי להוות אלמנט הרגעה לצד הפלסטיני. כמו כן, היא מציעה הקמת ועדה פלסטינית לניהול ענייני הרצועה.
התפתחויות אלו מגיעות בזמן שהמשבר ההומניטרי בעזה מתגבר, כאשר מספר ההרוגים עבר את ה-60 אלף לפי הערכות של האומות המאוחדות, בעוד הרצועה סובלת מהתפשטות רעב. כמו כן, עדיין מוחזקים כ-45 אסירים ישראליים בעזה.
הצהרותיו האחרונות של טראמפ שבהן הביע את אופטימיותו לגבי האפשרות להגיע להסכם בקרוב, לצד תוצאות הסקר, עשויות להעיד על אקלים חדש שמתעצב סביב אפשרויות השלום. אך האתגרים נותרו משמעותיים, במיוחד לאור המורכבות של המצב בשטח וניגוד האינטרסים בין הצדדים השונים.
התכנית המוצעת מהווה ניסיון לצאת מהמבוי הסתום הנוכחי, אך הצלחתה תתבסס על יכולת כל הצדדים להציע ויתורים, ולמצוא נוסחה מאוזנת בין הדרישות הביטחוניות הישראליות לזכויות הפלסטיניות. התמונה עדיין מעורפלת, אך השינוי בדעת הקהל הישראלית עשוי לפתוח חלון תקווה חדש.