שיקום באגרם: טראמפ פותח מחדש את התיק האפגני בממדים גיאופוליטיים חדשים
September 21, 2025108 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
בהתפתחות מפתיעה, הודיע הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על שאיפתו לשוב לשלוט על בסיס באגרם האווירי באפגניסטן, במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר. הצהרה זו מייצגת שינוי מהותי בעמדה האמריקאית כלפי אפגניסטן, לאחר ארבע שנים של נסיגה כאוטית שסיימה נוכחות צבאית שנמשכה שני עשורים.
טראמפ נימק את היוזמה בצורך להתמודד עם אתגרים ביטחוניים אזוריים, כשהוא מציין במיוחד את הקרבה היחסית של הבסיס לאזורים גרעיניים סיניים, למרות שהמרחק בפועל עולה על 2000 קילומטרים. נימוק זה מדגיש שינוי אסטרטגי במחשבה האמריקאית, כאשר ההתמודדות עם סין הפכה למוקד המדיניות הביטחונית האמריקאית.
בסיס באגרם, שנבנה על ידי הסובייטים בשנות החמישים, הפך לבסיס האמריקאי הגדול ביותר באפגניסטן במהלך תקופת הנוכחות הצבאית הארוכה. החזרתו תהווה נקודת מפנה במדיניות האמריקאית כלפי אפגניסטן ואזור מרכז אסיה בכלל.
אך החזרה לבאגרם אינה דבר קל. תנועת הטליבאן, ששולטת באפגניסטן מאז אוגוסט 2021, הכחישה כל כוונה לאפשר חזרת כוחות אמריקאיים. ודובר מטעם משרד החוץ של הטליבאן אישר כי "העם האפגני לא קיבל מעולם נוכחות של כוחות זרים על אדמתו", תוך הבעת פתיחות לקשרים פוליטיים וכלכליים.
ההצהרות האמריקאיות הגיעו בזמן שדיווחים מהפנטגון מצביעים על התפשטות סין בארסנל הגרעיני שלה, כאשר היא הגיעה ל-600 ראשי נפץ עד אמצע 2024. התפשטות זו מעוררת דאגה בוושינגטון ודוחפת אותה לחזק את נוכחותה באזורים אסטרטגיים קרובים לסין.
התיק האפגני נראה כי חזר למוקד האמריקאי בממדים חדשים, כאשר השאלה אינה רק מאבק בטרור, אלא הפכה לחלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר להתמודדות עם ההשפעה הסינית המתרקמת. אך צעד זה תלוי ביכולת של וושינגטון להגיע להבנה עם הטליבאן, אשר דוחה צורת נוכחות צבאית זרה אך עשויה לקבל צורות אחרות של שיתוף פעולה.
נראה כי הניסיון לשוב לבאגרם הוא סימן לשינוי מהותי באסטרטגיה האמריקאית, מנסיגה מ"מלחמות נצחיות" לשוב להתפרס כדי להתמודד עם מתחרים גיאופוליטיים חדשים. אך הדרך להשגת מטרה זו מלאה באתגרים, החשוב שבהם הוא דחיית הטליבאן לנוכחות צבאית זרה והסיבוכים הפוליטיים והביטחוניים באפגניסטן ומסביבה.
טראמפ נימק את היוזמה בצורך להתמודד עם אתגרים ביטחוניים אזוריים, כשהוא מציין במיוחד את הקרבה היחסית של הבסיס לאזורים גרעיניים סיניים, למרות שהמרחק בפועל עולה על 2000 קילומטרים. נימוק זה מדגיש שינוי אסטרטגי במחשבה האמריקאית, כאשר ההתמודדות עם סין הפכה למוקד המדיניות הביטחונית האמריקאית.
בסיס באגרם, שנבנה על ידי הסובייטים בשנות החמישים, הפך לבסיס האמריקאי הגדול ביותר באפגניסטן במהלך תקופת הנוכחות הצבאית הארוכה. החזרתו תהווה נקודת מפנה במדיניות האמריקאית כלפי אפגניסטן ואזור מרכז אסיה בכלל.
אך החזרה לבאגרם אינה דבר קל. תנועת הטליבאן, ששולטת באפגניסטן מאז אוגוסט 2021, הכחישה כל כוונה לאפשר חזרת כוחות אמריקאיים. ודובר מטעם משרד החוץ של הטליבאן אישר כי "העם האפגני לא קיבל מעולם נוכחות של כוחות זרים על אדמתו", תוך הבעת פתיחות לקשרים פוליטיים וכלכליים.
ההצהרות האמריקאיות הגיעו בזמן שדיווחים מהפנטגון מצביעים על התפשטות סין בארסנל הגרעיני שלה, כאשר היא הגיעה ל-600 ראשי נפץ עד אמצע 2024. התפשטות זו מעוררת דאגה בוושינגטון ודוחפת אותה לחזק את נוכחותה באזורים אסטרטגיים קרובים לסין.
התיק האפגני נראה כי חזר למוקד האמריקאי בממדים חדשים, כאשר השאלה אינה רק מאבק בטרור, אלא הפכה לחלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר להתמודדות עם ההשפעה הסינית המתרקמת. אך צעד זה תלוי ביכולת של וושינגטון להגיע להבנה עם הטליבאן, אשר דוחה צורת נוכחות צבאית זרה אך עשויה לקבל צורות אחרות של שיתוף פעולה.
נראה כי הניסיון לשוב לבאגרם הוא סימן לשינוי מהותי באסטרטגיה האמריקאית, מנסיגה מ"מלחמות נצחיות" לשוב להתפרס כדי להתמודד עם מתחרים גיאופוליטיים חדשים. אך הדרך להשגת מטרה זו מלאה באתגרים, החשוב שבהם הוא דחיית הטליבאן לנוכחות צבאית זרה והסיבוכים הפוליטיים והביטחוניים באפגניסטן ומסביבה.
