השלכות המלחמה על הכלכלה והחברה הישראלית

בעקבות המשך המלחמה בעזה, ישראל מתמודדת עם גלי בידוד בינלאומי גוברים שאינם מוגבלים עוד רק להיבט הדיפלומטי, אלא מתפרסים גם על הכלכלה והחברה, מה שפותח את הדלת לשינויים עמוקים שעשויים להשפיע על יסודות חיי היומיום של האזרח הישראלי.
ההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך שמעגל הבידוד מתרחב בצורה חסרת תקדים, כאשר מספר מדינות מערביות מתכוננות להכריז על הכרה רשמית במדינת פלסטין במהלך הימים הקרובים באומות המאוחדות, מהלך שצפוי להוביל לצעדים דיפלומטיים ופוליטיים נוספים נגד תל אביב. השינוי הדיפלומטי הזה מתמודד עם מציאות כלכלית מתדרדרת בשטח, כאשר אנשי עסקים ישראלים מתמודדים עם קשיים הולכים ומתרבים בהסכמתם לעסקאות מסחריות.
נשיא התאחדות התעשיינים הישראלים מתאר את המצב כ"לא בסדר", ומדגיש כי היבואנים והיצואנים מתמודדים עם "סירוב גובר לעסוק איתם". דיווחים מדברים על חברות אירופיות גדולות שהחליטו לקטוע את קשריהן עם חברות ישראליות בשל מדיניות האוסרת על עיסוק עם מדינות "המפרות את זכויות האדם", בעוד שלקוחות אירופיים הפסיקו להגיש את בקשותיהם לחברות הישראליות.
החרם הכלכלי השקט הזה אינו פחות מסוכן מהסנקציות הרשמיות, הוא מתגנב דרך השווקים, ההשקעות והחוזים המסחריים, מה שמחליש בהדרגה את מעמד ישראל הכלכלי ומעמיק את בידודה הפוליטי. אנליסטים כלכליים מזהירים כי ההתפתחויות הללו אינן אלא תחילתה של גל חרם רחב יותר, שעשוי להוביל למשבר מזון פנימי בשל הפער בין ירידת התפוקה החקלאית לגידול המהיר באוכלוסייה.
הסקטור החקלאי הישראלי, שנשאר תקוע במשך שנים רבות, מתמודד עם אתגרים הולכים ומתרבים המתבטאים בחוסר היכולת להגדיל את התפוקה כדי לענות על הביקוש הגובר לפירות וירקות. מצב זה הוביל לעלייה חדה במחירי המוצרים החקלאיים, כאשר מחירים אלו היו גבוהים ב-25% מהמחירים העולמיים בשנת 2021, פער שצפוי להתרחב עם הגברת הבידוד הבינלאומי וירידת היכולת לייצא ולייבא.
ההשפעה הישירה של ההתפתחויות הללו מתגלה בסבלו של הצרכן הישראלי, כאשר החזקים נאלצים לשלם יותר כדי להשיג את צורכיהם, בעוד שהחלשים פונים להפחתת צריכתם. סבל יומיומי זה ממחיש כיצד השפעת המלחמה עברה משדות הקרב לפרטי חיי היומיום של האזרחים.
ברקע, מספר מדינות אירופיות מטילות מגבלות על ישראל ודמויות פוליטיות בולטות, כולל איסור כניסת השרים סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, והגבלת ייבוא מוצרים מההתנחלויות, ובחינה מחדש של הסכמים מסחריים. מדינות אלו מהוות שותפים חיוניים לכלכלה הישראלית, כאשר היקף הסחר עם צרפת עומד על 3.9 מיליארד דולר, עם בריטניה 3.9 מיליארד, ועם בלגיה 3.7 מיליארד.
המציאות החדשה מצביעה על כך שהנוף משתנה באופן יסודי, מה שהיה מקובל בעבר אינו מקובל עוד היום. חברות אירופיות מוכנות לספוג אובדן חלק מהכנסותיהן כדי לשמור על עקרונותיהן, כמו כן, המראה של מה שמתרחש בעזה דרך מסכי הטלוויזיה דוחף את מנהלי הרכש באירופה לדחות את העיסוק עם חברות ישראליות.
הבידוד הגובר הזה מעלה שאלות גורליות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית ויחסיה הבינלאומיים, ולגבי האפשרות להמשך המצב הנוכחי לאור עליית החרם הבינלאומי והשפעותיו על חיי היומיום של האזרחים. השבועות והחודשים הקרובים עשויים לשאת תשובות לשאלות אלו, אך מה שבטוח הוא שהנוף לא יחזור להיות כפי שהיה לפני המלחמה.