סוריה ואתגרים של הדור החדש בשיקום

המציאות הזו מעלה שאלה דחופה: כיצד ניתן לשקם מדינה שהמבנה התשתיתי שלה נהרס לחלוטין, ואיבדה את מגזרי הייצור שלה, והפכה חלק גדול מהצעירים שלה לחסרי יכולת לתרום לתהליך הבנייה
2.7 מיליון צעירים סורים שלא קיבלו חינוך, ואינם מחזיקים בכישורים מקצועיים. בזמן שהיה אמור להיות עמוד התווך של העתיד, הם הפכו לנטל כבד על הכלכלה והחברה.
בעיה זו לא ניתן לפתור באמצעות תוכניות הכשרה מסורתיות, אלא היא זקוקה לתוכנית כוללת שתכלול:
שיקום החינוך על ידי בניית בתי ספר חדשים והכשרת מורים, תוך דגש על חינוך מקצועי וטכני.
יצירת מקומות עבודה מהירים באמצעות פרויקטים עתירי עבודה בבנייה ובחקלאות, גם אם הם זמניים.
שותפות רחבה עם המגזר הפרטי כדי להבטיח את קיימות התעסוקה וחיבור ההכשרה לצרכי השוק.
למרות שאלשיע הדגיש כי הממשלה אינה מתכוונת להפריט את המגזר הציבורי, אלא שואפת לשותפויות עם המגזר הפרטי לשיקום. אך השאלה היא: מי ייקח על עצמו את הסיכון בהשקעה בסוריה היום? למרות האופטימיות של כמה אנשי עסקים סורים בטורקיה, שהחלו בפרויקטים השקעתיים, האתגרים הביטחוניים והחוקיים עדיין מהווים מכשול גדול וכדי למשוך השקעות, על הממשלה להציע ערבויות כגון:
יציבות פוליטית וביטחונית: המשקיע לא יסכן את כספו בסביבה לא יציבה.
רפורמה חוקית: חוקים ברורים המגנים על המשקיעים מפני שחיתות.
הפעלת פיקוח ציבורי ואחריות היא הכרחית כדי להבטיח את יושרת הפרויקטים.
ההכרה בבעיה היא הצעד הראשון לקראת הפתרון. ההצהרות הגלויות של שר הכלכלה והתעשייה משקפות את כוונת הממשלה להתמודד ברצינות עם המשבר.
האתגרים המרכזיים שעומדים בפני סוריה היום:
מימון שיקום והנחת תשתיות.
רפורמת המערכת החינוכית והחזרת מיליוני צעירים לבתי הספר או להכשרה מקצועית
יצירת מקומות עבודה וזה דורש השגת יציבות פוליטית ובינלאומית
הכדור עכשיו במגרש של הממשלה והקהילה הבינלאומית. האם תהיה רצון אמיתי להציל דור שלם מהאובדן?