מעברי הגבול הסגורים נפתחים מחדש: מדוע סוריה ולבנון משנות את מפת התקשורת ביניהן?
גודל גופן:
16
בין חורבות הגשרים הפגועים והשפעות ההפצצה הישראלית, מתחילים להופיע סימני פרק חדש ביחסים הסוריים-לבנוניים. הפגישה בדמשק שהביאה יחדיו בכירים משתי המדינות לא הייתה רק מפגש שגרתי, אלא הייתה הכרזה מעשית על רצון משותף לשבור את המחסומים שהטיל שנים של מלחמה ופיצול.
ההחלטה לשקם את מעברי הגבול נושאת משמעות שמעבר להיבט הטכני. פתיחת מעברים כמו דבוסיה ואלרידה וגשר קמר אינה רק חידוש של דרכים מסחריות, אלא חיבור מחדש של קשרים גיאוגרפיים ואנושיים שנקרעו במשך שנים. התמיכה שמספקת ארגון ההגירה הבינלאומי בשיקום גשר דבוסיה מקבלת חשיבות סימבולית.
הכלכלות המותשות בשתי המדינות הן המרוויחות הראשונות מהמהלך הזה. תנועת המשאיות דרך מעבר גוסיה לא תעביר רק סחורות, אלא תעביר עמהן הזדמנויות עבודה ותקווה להתחדשות מסחרית שתשיב חיים לאזורים גבוליים שסבלו מהסגר והזנחה. ההפחתה הצפויה בעלויות ההובלה תמריץ את ייצור החקלאים והסוחרים הקטנים שחלמו במשך שנים על יום שבו הם יעבירו את סחורותיהם ללא מכשולים.
אבל החשוב מכל הוא הממד האנושי. הרחבת השכבות של הסורים המורשים להיכנס ללבנון משמעותה שעfamilies יתאגדו לאחר פרידה, וסטודנטים ימשיכו את לימודיהם, וחולים יקבלו את הטיפול שלהם. הגבול שהיה קו אדום קשה לעבור הופך לגשרים לתקשורת ושיתוף פעולה.
שינוי זה לא התרחש באקראי. נפילת משטר אסד בדצמבר שעבר פתחה את הדלת להגדרת מחדש של הקשר בין המדינות. חמשת המעברים המחברים בין סוריה ללבנון אינם עוד גבולות בין שני משטרים מנוגדים, אלא ערוצי תקשורת בין שתי מדינות השואפות לצאת ממעגל המלחמה.
עם זאת, האתגרים עדיין נוכחים. התשתיות הפגועות זקוקות להשקעות גדולות, והאמון האבוד בין הצדדים זקוק לזמן כדי לחזור, והחשש מהחזרת הסגר נשאר נוכח במוחות כולם. ההצלחה תדרוש רצון פוליטי מתמשך, תמיכה בינלאומית, ומעל לכל, אמונה שהאינטרס של שני העמים קשור לעתיד משותף.
ההחלטה לשקם את מעברי הגבול נושאת משמעות שמעבר להיבט הטכני. פתיחת מעברים כמו דבוסיה ואלרידה וגשר קמר אינה רק חידוש של דרכים מסחריות, אלא חיבור מחדש של קשרים גיאוגרפיים ואנושיים שנקרעו במשך שנים. התמיכה שמספקת ארגון ההגירה הבינלאומי בשיקום גשר דבוסיה מקבלת חשיבות סימבולית.
הכלכלות המותשות בשתי המדינות הן המרוויחות הראשונות מהמהלך הזה. תנועת המשאיות דרך מעבר גוסיה לא תעביר רק סחורות, אלא תעביר עמהן הזדמנויות עבודה ותקווה להתחדשות מסחרית שתשיב חיים לאזורים גבוליים שסבלו מהסגר והזנחה. ההפחתה הצפויה בעלויות ההובלה תמריץ את ייצור החקלאים והסוחרים הקטנים שחלמו במשך שנים על יום שבו הם יעבירו את סחורותיהם ללא מכשולים.
אבל החשוב מכל הוא הממד האנושי. הרחבת השכבות של הסורים המורשים להיכנס ללבנון משמעותה שעfamilies יתאגדו לאחר פרידה, וסטודנטים ימשיכו את לימודיהם, וחולים יקבלו את הטיפול שלהם. הגבול שהיה קו אדום קשה לעבור הופך לגשרים לתקשורת ושיתוף פעולה.
שינוי זה לא התרחש באקראי. נפילת משטר אסד בדצמבר שעבר פתחה את הדלת להגדרת מחדש של הקשר בין המדינות. חמשת המעברים המחברים בין סוריה ללבנון אינם עוד גבולות בין שני משטרים מנוגדים, אלא ערוצי תקשורת בין שתי מדינות השואפות לצאת ממעגל המלחמה.
עם זאת, האתגרים עדיין נוכחים. התשתיות הפגועות זקוקות להשקעות גדולות, והאמון האבוד בין הצדדים זקוק לזמן כדי לחזור, והחשש מהחזרת הסגר נשאר נוכח במוחות כולם. ההצלחה תדרוש רצון פוליטי מתמשך, תמיכה בינלאומית, ומעל לכל, אמונה שהאינטרס של שני העמים קשור לעתיד משותף.
