וושינגטון מגייסת בבסיסים בריטיים לקראת תקיפה פוטנציאלית נגד איראן

סירוב בריטי ושימוש בחלופות
על פי הדו"ח, לונדון נמנעה מלהעניק לוושינגטון אישור להשתמש בבסיסים ריבוניים כמו “ראף וירפוד” ו“דייגו גארסיה” כנקודות מוצא לכל תקיפה פוטנציאלית, לאחר שיחה בין ראש הממשלה קיר סטארמר לנשיא דונלד טראמפ.
למרות זאת, המטוסים האמריקאיים המשיכו להשתמש בבסיסים מושכרים שבהם יש להם גמישות חוקית רבה יותר, ביניהם “ראף מילדן הול” ו“ראף ליקנהית”, בנוסף למתקנים בקפריסין.
עשרות טיסות והפצה רחבה
החקירה של העיתון התבססה על נתוני מעקב טיסות ודימויי לוויין, שהראו ביצוע של לא פחות מ-28 טיסות צבאיות דרך בסיסים בבריטניה ובקפריסין במהלך ימים, בעוד שמספר המטוסים האמריקאיים שהגיעו לאירופה ולמזרח התיכון מאז תחילת השנה עומד על 128 מטוסים.
במהלך שבוע אחד, פרסמה וושינגטון 76 מטוסי תובלה ודלק, במספר שעולה על סך צי התדלוק של חיל האוויר המלכותי הבריטי.
שיא הפעילות ומטוסים מתמחים
נרשם שיא הפעילות במהלך 48 שעות בין 17 ל-18 בפברואר, עם הגעת מטוסי תדלוק מדגם KC-135 ומטוסי התרעה מוקדמת ושליטה אווירית מדגם E-3, מה שמעיד על מוכנות לפעולות אוויריות רחבות היקף.
כמו כן, הראו דימויי לוויין עלייה משמעותית במספר המטוסים בבסיס רוטה הספרדי, בנוסף לסגירת שדה תעופה בבולגריה באופן זמני לאחר הגעת מטוסים אמריקאיים.
לחץ מו"מ או הכנה לתקיפה?
מהלכים אלו מגיעים במקביל למו"מ גרעיני לא ישיר בין וושינגטון לטהראן בשוויץ, כאשר טראמפ העניק פרק זמן מוגדר להגיע להסכם, מאיים בתוצאות “קשות” במקרה של כישלון.
מנגד, הזהיר המנהיג האיראני עלי חמינאי כי כל תקיפה אמריקאית תוביל לעימות אזורי רחב, בעוד שטהראן ערכה תמרונים ימיים במצר הורמוז כדי להעלות את הכוננות.
ומבקרים רואים כי הגיוס הצבאי מהווה כלי לחץ מו"מ חזק, אך בו בזמן מצביע על מוכנות מעשית לאופציה צבאית, מה שמעמיד את האזור בפני צומת רגיש בין הסלמה להרגעת המצב.