סלע "מוזר זהות" על מאדים מחדש את הדיון על קיום חיים מחוץ לכדור הארץ
November 23, 2025801 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
גילוי סלע לא מוכר על פני מאדים החיה מחדש את הדיון המדעי סביב האפשרות לקיומם של סימנים לחיים מחוץ לכדור הארץ, לאחר שמחקרים ראשוניים חשפו שהוא אינו תואם את טבע הסלעים המאדים וכולל רמות גבוהות באופן חריג של מתכות.
הסלע, שנצפה על ידי רכב "פרסברנס" של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ליד שפת מכתש גיזרו—שחוקרים מאמינים שהיא הייתה בית למים עתיקים ואולי לחיים—משך במהרה את תשומת הלב של המדענים בשל מראהו "המגולף" והרכבו הלא רגיל.
רוחב הסלע הוא כ-80 סנטימטרים, והוא נקרא "ויפסקסלה". כאשר נבדק על ידי מכשיר "סופר קאם" שמשתמש בלייזר לניתוח חומרים, התגלה שהוא מכיל ריכוז גבוה באופן חסר תקדים של ברזל וניקל, שהם חותם שמאפיין בדרך כלל מטאורים מתכתיים שמגיעים מחוץ למאדים.
ד"ר קנדיס בידפורד מאוניברסיטת פרדו, אחת מחברות צוות הפעלת פרסברנס, הסבירה ש"ערבוב ברזל-ניקל ברמה הזו מצביע לעיתים קרובות על מטאורים שנוצרו בלב אסטרואידים גדולים בתוך מערכת השמש", מה שמחזק את ההשערה שהסלע אינו מאדים במקורו.
מאז נחיתתה בשנת 2021, הרכב האמריקאי ממשיך לחקור את הגיאולוגיה בצפון מכתש גיזרו, אזור שמקבל תשומת לב מדעית רבה בשל הראיות שמעידות שהיא הייתה מלאה במים בעבר. במהלך מסע אחרונה לאזור וירנודן מעל המכתש, צילם הרכב את הסלע המעורר מחלוקות.
בעוד שמציאת מטאורים היא דבר טבעי על כוכב שמכוסה במכתשים, העלייה ברמות המתכות הכבדות בגוף זה בפרט היא דבר נדיר מאוד, לפי הפרופסור גארת' קולינס מ"אימפריאל קולג' לונדון", שהדגיש שמאדים "נחשף לנפילת מטאורים כמעט מדי יום", אך רק אחד מתוך כל עשרים מטאורים עשיר בברזל וניקל.
ד"ר גארת' דוריאן מאוניברסיטת ברמינגהם מעריך שהמטאור הגיע מחגורת האסטרואידים, ומצביע על כך שמטאורים מתכתיים יכולים לשרוד את החיכוך עם האטמוספירה המאדימית בזכות עמידותם ועמידותם לשחיקה.
בעוד שהמדענים רואים שהסלע ככל הנראה הוא מטאור רגיל מהחלל, המוזרות בהרכבו ובתכונותיו החריגות עדיין משאירה את הדלת פתוחה לשאלות של סקרנים לגבי האפשרות לקיומם של סודות שלא נחשפו עדיין בעמקי מערכת השמש.
הסלע, שנצפה על ידי רכב "פרסברנס" של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ליד שפת מכתש גיזרו—שחוקרים מאמינים שהיא הייתה בית למים עתיקים ואולי לחיים—משך במהרה את תשומת הלב של המדענים בשל מראהו "המגולף" והרכבו הלא רגיל.
רוחב הסלע הוא כ-80 סנטימטרים, והוא נקרא "ויפסקסלה". כאשר נבדק על ידי מכשיר "סופר קאם" שמשתמש בלייזר לניתוח חומרים, התגלה שהוא מכיל ריכוז גבוה באופן חסר תקדים של ברזל וניקל, שהם חותם שמאפיין בדרך כלל מטאורים מתכתיים שמגיעים מחוץ למאדים.
ד"ר קנדיס בידפורד מאוניברסיטת פרדו, אחת מחברות צוות הפעלת פרסברנס, הסבירה ש"ערבוב ברזל-ניקל ברמה הזו מצביע לעיתים קרובות על מטאורים שנוצרו בלב אסטרואידים גדולים בתוך מערכת השמש", מה שמחזק את ההשערה שהסלע אינו מאדים במקורו.
מאז נחיתתה בשנת 2021, הרכב האמריקאי ממשיך לחקור את הגיאולוגיה בצפון מכתש גיזרו, אזור שמקבל תשומת לב מדעית רבה בשל הראיות שמעידות שהיא הייתה מלאה במים בעבר. במהלך מסע אחרונה לאזור וירנודן מעל המכתש, צילם הרכב את הסלע המעורר מחלוקות.
בעוד שמציאת מטאורים היא דבר טבעי על כוכב שמכוסה במכתשים, העלייה ברמות המתכות הכבדות בגוף זה בפרט היא דבר נדיר מאוד, לפי הפרופסור גארת' קולינס מ"אימפריאל קולג' לונדון", שהדגיש שמאדים "נחשף לנפילת מטאורים כמעט מדי יום", אך רק אחד מתוך כל עשרים מטאורים עשיר בברזל וניקל.
ד"ר גארת' דוריאן מאוניברסיטת ברמינגהם מעריך שהמטאור הגיע מחגורת האסטרואידים, ומצביע על כך שמטאורים מתכתיים יכולים לשרוד את החיכוך עם האטמוספירה המאדימית בזכות עמידותם ועמידותם לשחיקה.
בעוד שהמדענים רואים שהסלע ככל הנראה הוא מטאור רגיל מהחלל, המוזרות בהרכבו ובתכונותיו החריגות עדיין משאירה את הדלת פתוחה לשאלות של סקרנים לגבי האפשרות לקיומם של סודות שלא נחשפו עדיין בעמקי מערכת השמש.
