מערכת כוכבים הפוכה מבלבלת את המדענים.. גילוי אסטרונומי מחדש את התיאוריות על היווצרות

גילו מדעני אסטרונומיה מערכת כוכבים לא שגרתית המקיפה כוכב ננס אדום, בגילוי שעורר עניין בקרב הקהילות המדעיות בשל הסדר שלה השונה מהדגם המוכר במערכת השמש. גילוי זה התבסס על נתוני תצפית שאספו מספר מצפי כוכבים, כולל הטלסקופ קיובס של סוכנות החלל האירופית, המיועד לחקר כוכבים מחוץ למערכת השמש.

סדר כוכבים המפר את הכללים המוכרים

המחקר הראה תצפית על ארבעה כוכבים המקיפים את הכוכב שנמצא, בסדר לא צפוי בהשוואה למערכת השמש, כאשר הרצף היה כך: כוכב סלעי קרוב לכוכב, ואחריו שני כוכבים גזיים, ואז כוכב סלעי נוסף בקצוות המערכת.
הסביר החוקר הראשי של המחקר תומאס וילסון כי הסדר הזה גורם למערכת להיראות כאילו היא "הפוכה מבפנים החוצה", בתופעה נדירה המפרה את המודלים המסורתיים להיווצרות כוכבים.

הסברים מדעיים חדשים להיווצרות כוכבים

מדענים נוטים להניח שכוכבים סלעיים נוצרים בקרבת כוכבים בשל עוצמת הקרינה, בעוד שכוכבים גזיים נוצרים באזורים הקרים והרחוקים יותר. עם זאת, קיומו של כוכב סלעי בקצוות המערכת הזו גרם לחוקרים להעלות השערות חדשות לגבי מנגנון היווצרות הכוכבים.
הציע הצוות המחקרי כי הכוכבים אולי נוצרו באופן רציף ולא באותו הזמן, מה שעשוי להסביר את היווצרות הכוכב החיצוני בשלב שבו המערכת כבר מיצתה את רוב הגזים הנדרשים להיווצרות כוכבים ענקיים.

השלכות הגילוי על הבנת היקום

ציינו המדענים כי גילוי זה עשוי להוות ראיה לאפשרות היווצרות כוכבים סלעיים בסביבות דלות בגז, מה שעשוי להניע את הערכת התיאוריות הקיימות לגבי היווצרות המערכות הכוכביות.
מנגד, אישרה החוקרת איזבל ריבולידו כי הגיוון ההולך ומתרקם במערכות הכוכבים שהתגלו לאחרונה מניע את הקהילה המדעית לבחון מחדש את המודלים הישנים, שהתבססו במידה רבה על תכונות מערכת השמש בלבד.

הרחבת בסיס הגילויים האסטרונומיים

גילוי זה מגיע במסגרת סדרת התפתחויות מדעיות שהתרחשו בעשורים האחרונים, כאשר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת נצפו אלפי כוכבים מחוץ למערכת השמש, באמצעות מעקב אחר השינויים הקטנים בבהירות הכוכבים במהלך מעבר הכוכבים לפניהם, מה שפותח אופקים רחבים יותר להבנת טבע היקום והתפתחות המערכות הכוכביות.