האגודה הערבית ושילוב מחדש של סוריה בין שמירה על ריבונות ומאבק באתגרים האזוריים
September 6, 2025154 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
בפגישתו הדחופה ברמת שרי החוץ, הדגיש מועצת האגודה הערבית את מחויבותו לאחדות סוריה, לריבונותה ולשלמות שטחה, במהלך שמעיד על שינוי חשוב בעמדה הערבית כלפי דמשק לאחר שנים של נתק. עמדה חדשה זו לא התמקדה רק בצד הפוליטי, אלא כללה גם גינוי ברור לחדירות הישראליות ברמת הגולן ובדרום סוריה, אשר המועצה תיארה כ"הפרת אמנת האומות המאוחדות".
המועצה הערבית חידשה את ההדגשה על זכות סוריה לשוב לגולן הכבוש במלואו עד לקו הרביעי ביוני 1967, ודחתה את ההכרה האמריקאית בריבונות ישראל על האזור. כמו כן, היא גינתה את המעשים הישראליים ברמת הגולן, כולל גניבת משאבים, חיסול מים והפקעת אדמות מהאוכלוסייה, בשפה דיפלומטית חזקה ובלתי רגילה.
אך החשוב מכל היה הברכה להמשך ההשתתפות של סוריה בעבודה הערבית המשותפת לאחר שחזרה למושב שלה באגודה הערבית, מה שמעיד על שינוי אסטרטגי בעמדה הערבית כלפי דמשק. קבלת הפנים הערבית המחודשת לסוריה מגיעה בזמן שהיא מתמודדת עם אתגרים חמורים בכל התחומים.
ההדגשה על תפקיד כוח האומות המאוחדות למעקב אחרי הפסקת האש (האונדו) מקבלת חשיבות מיוחדת לאור ההסלמה הישראלית המתרקמת באזור. המועצה קראה לאומות המאוחדות ל"לנקוט בפעולה מיידית כדי להפסיק את ההפרות הישראליות", ברמז לכך שהעמדה הערבית הפכה להיות נחרצת יותר בהגנה על הריבונות הסורית.
מבחינה הומניטרית, המועצה העריכה את הסיוע הערבי והבינלאומי המופנה לסוריה, והדגישה את חשיבות המשך התמיכה כדי להקל על סבל האזרחים. אך תמיכה זו נותרה בלתי מספקת לאור האתגרים הכלכליים והחברתיים העצומים שסוריה מתמודדת איתם לאחר שנים של מלחמה ועיצומים.
נראה כי העמדה הערבית כלפי סוריה נכנסת לשלב חדש המתבסס על שלושה עקרונות בסיסיים: שמירה על הריבונות הסורית, דחיית הכיבוש הישראלי, ותמיכה בשיקום ובפיוס הלאומי. אך הדרך עדיין ארוכה לפני הפיכת עקרונות אלו למציאות מוחשית, במיוחד לאור המשך הסיבוכים האזוריים והבינלאומיים המקיפים את המשבר הסורי.
שינוי זה בעמדה הערבית מהווה הזדמנות היסטורית לסוריה ולאזור, אך הצלחתו תתבסס על יכולת כל הצדדים להתגבר על מורשת העבר ולבנות עתיד המבוסס על אינטרסים משותפים וכבוד לריבונות ולעצמאות.
המועצה הערבית חידשה את ההדגשה על זכות סוריה לשוב לגולן הכבוש במלואו עד לקו הרביעי ביוני 1967, ודחתה את ההכרה האמריקאית בריבונות ישראל על האזור. כמו כן, היא גינתה את המעשים הישראליים ברמת הגולן, כולל גניבת משאבים, חיסול מים והפקעת אדמות מהאוכלוסייה, בשפה דיפלומטית חזקה ובלתי רגילה.
אך החשוב מכל היה הברכה להמשך ההשתתפות של סוריה בעבודה הערבית המשותפת לאחר שחזרה למושב שלה באגודה הערבית, מה שמעיד על שינוי אסטרטגי בעמדה הערבית כלפי דמשק. קבלת הפנים הערבית המחודשת לסוריה מגיעה בזמן שהיא מתמודדת עם אתגרים חמורים בכל התחומים.
ההדגשה על תפקיד כוח האומות המאוחדות למעקב אחרי הפסקת האש (האונדו) מקבלת חשיבות מיוחדת לאור ההסלמה הישראלית המתרקמת באזור. המועצה קראה לאומות המאוחדות ל"לנקוט בפעולה מיידית כדי להפסיק את ההפרות הישראליות", ברמז לכך שהעמדה הערבית הפכה להיות נחרצת יותר בהגנה על הריבונות הסורית.
מבחינה הומניטרית, המועצה העריכה את הסיוע הערבי והבינלאומי המופנה לסוריה, והדגישה את חשיבות המשך התמיכה כדי להקל על סבל האזרחים. אך תמיכה זו נותרה בלתי מספקת לאור האתגרים הכלכליים והחברתיים העצומים שסוריה מתמודדת איתם לאחר שנים של מלחמה ועיצומים.
נראה כי העמדה הערבית כלפי סוריה נכנסת לשלב חדש המתבסס על שלושה עקרונות בסיסיים: שמירה על הריבונות הסורית, דחיית הכיבוש הישראלי, ותמיכה בשיקום ובפיוס הלאומי. אך הדרך עדיין ארוכה לפני הפיכת עקרונות אלו למציאות מוחשית, במיוחד לאור המשך הסיבוכים האזוריים והבינלאומיים המקיפים את המשבר הסורי.
שינוי זה בעמדה הערבית מהווה הזדמנות היסטורית לסוריה ולאזור, אך הצלחתו תתבסס על יכולת כל הצדדים להתגבר על מורשת העבר ולבנות עתיד המבוסס על אינטרסים משותפים וכבוד לריבונות ולעצמאות.
