מחקר מדעי עדכני גילה שהמקום שבו חי האדם עשוי לשחק תפקיד עמוק יותר ממה שחשבנו בקביעת מהירות ההזדקנות, לא רק ברמה החיצונית, אלא גם ברמה התאית בתוך הגוף.
המחקר הצביע על כך שהמצבים החברתיים והכלכליים בשכונות המגורים יכולים לשקף ישירות על בריאות התאים וקצב ההזדקנות הביולוגית.
אוניברסיטת ניו יורק: קשר ישיר בין שכונות עוני להאצת הזקנה התאית
המחקר שפורסם על ידי בית הספר לבריאות הציבור העולמית באוניברסיטת ניו יורק, שפורסם בכתב העת Social Science and Medicine, מצא שאנשים החיים באזורים הסובלים מחוסר הזדמנויות כלכליות וחברתיות מראים סימנים ביולוגיים הקשורים להאצת הזקנה.
על פי החוקרים, הקשר הזה אינו מוגבל רק לאורח החיים האישי, אלא נמשך לסביבה הסובבת בכל פרטיה, מהזדמנויות עבודה ועד איכות המגורים והשירותים.
תפקיד המולקולה CDKN2A RNA בזקנה התאית
המחקר הדגיש את תפקיד המולקולה הידועה בשם CDKN2A RNA, אשר קשורה להפסקת חלוקת התאים ולכניסתם לשלב ההזדקנות.
נמצא כי רמות של מולקולה זו גבוהות יותר אצל אנשים המתגוררים בשכונות פחות מזל מבחינת משאבים ושירותים, מה שמעיד על האצה בשינויים הביולוגיים הקשורים לגיל.
לחץ חברתי וכלכלי.. גורם סמוי מאחורי הזדקנות מהירה
ההשפעה אינה מוגבלת רק לתשתיות, אלא נמשכת ללחצים היומיים כמו הכנסה מוגבלת, חוסר יציבות בעבודה, וקשיים במגורים, שהם גורמים המצטברים עם הזמן ומשפיעים לרעה על הגוף.
החוקרים סבורים שלחצים כרוניים אלו עשויים להוביל לדלקות פנימיות ולירידה בתפקוד התאים, מה שמגביר את הסיכויים למחלות הקשורות להזדקנות.
תוצאות המחקר: הסביבה עשויה להיות המפתח להאטת הזקנה
המחקר התבסס על נתונים מיותר מ-1200 אנשים, כאשר ניתוח דגימות דם והשוואת סימני הזקנה התאית עם תנאי המגורים שלהם, כולל איכות החינוך, ניקיון האוויר והשטחים הירוקים.
החוקרים הסיקו שהגורם החשוב ביותר לא היה רק הסביבה הבריאותית, אלא במיוחד התנאים החברתיים והכלכליים, מה שמחזק את הרעיון ששיפור השכונות עשוי להיות צעד בסיסי בשיפור הבריאות הכללית ובהאטת הזקנה.