שערורייה בעולם היוקרה: "הרמס" מואשמת במעקב אחרי לקוחותיה וחיפוש בחייהם לפני מתן תיק "ברקין"

מעקב דרך "גוגל" ורשתות חברתיות
על פי החקירה, עובדים של "הרמס" פונים לשימוש במנועי חיפוש, בראשם "גוגל", כדי לבדוק את מיקומי מגורי הלקוחות ולהעריך את השכונות שלהם, במטרה לוודא שהם נהנים מ"רמה חברתית מכובדת" שמתאימה – לפי קריטריונים של המותג – להחזיק תיק "ברקין".
ולא מסתיים העניין כאן, שכן המגזין דיווח כי המעקב אחרי הלקוחות נמשך גם לחשבונותיהם ברשתות החברתיות, גם לאחר סיום רכישות.
רשימות שחורות ואיסור מיידי
והחקירה גילתה כי כל ניסיון של לקוח למכור מחדש מוצרים של "הרמס" בשוק המשני נתקל בצעדים נוקשים, הכוללים רישום שמו ושם המוכר ב"רשימה השחורה", והטלת איסור מיידי המונע ממנו לרכוש כל פריט בעתיד מהמותג.
עלות אמיתית… ומחיר לא מפורסם
בניתוח של עיתון וול סטריט ג'ורנל, הסבירו מומחים כי העלות האמיתית לייצור תיק "ברקין" לא עולה על אלף דולר, בעוד ש"הרמס" מחייבת את לקוחותיה להוציא לא פחות מ-10,000 דולר על מוצרים אחרים, לפני שיתאפשר להם לרכוש אותו.
מספר זה עשוי לעלות לכ-200,000 דולר עבור מי שמעוניין להתקבל לרכישת גרסאות נדירות ומוגבלות של התיק.
תביעות משפטיות ונפילת התיק
התנהגויות אלו הובילו מספר לקוחות בארצות הברית להגיש תביעה משפטית נגד "הרמס", מאשימים את המותג בכפייה לרכוש מוצרים יקרים כתנאי לקבלת תיק "ברקין".
על אף שהחברה הכחישה את ההאשמות, התיק בוטל רשמית בספטמבר 2025, ללא הרשעה נגד הבית הצרפתי.
עד כה… קריטריון לקבלה או דחייה
ואחת מהפרדוקסים שהחקר חשף, היא שסוג השעון שלובש הלקוח עשוי להשפיע על הערכתו בחנויות "הרמס", שכן שעונים כמו Richard Mille ו-Audemars Piguet נחשבים לאינדיקטור חיובי, בעוד ששעון Rolex – על אף הפופולריות שלו – מסווג כאות שלילי.
תיק אחד ללא בחירה
וכאשר הלקוח סוף סוף מקבל את ה"כבוד" לרכוש, אין לו רשות אלא לצפות בתיק אחד בלבד, ללא כל זכות לבחור את הצבע או העור או המפרט.
מתיק רגיל לסמל מעמדי
תיק "ברקין" לא היה תמיד קשה להשגה, שכן הוא נמכר ישירות בחנויות "הרמס" בתחילת שנות ה-90.
אך לאחר המשבר הכלכלי העולמי בין השנים 2008 ל-2009, התיק הפך לסמל של מעמד חברתי ועושר, והיום הוא אחד מהאביזרים המבוקשים ביותר בעולם, כאשר מפורסמים מתחרים על רכישת גרסאות נדירות שלו במחירים של מאות אלפי, ואף מיליוני דולרים.
שאלות פתוחות
וההאשמות הללו פותחות מחדש את הדיון על הגבולות המוסריים בתעשיית היוקרה, והאם הנדירות של "ברקין" היא רק אסטרטגיית שיווק חכמה, או מערכת סלקטיבית נוקשה שחורגת מהקווים האדומים של פרטיות ושקיפות.