נתניהו מתחרט על מניעת "אחד השעונים" בכנסיית הקבר תחת לחץ בינלאומי.. והסכמה לחגוג עם מגבלות ביטחוניות

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חזר בו מההחלטה לאסור את חגיגות "אחד השעונים" בכנסיית הקבר, לאחר עליית הביקורת הבינלאומית שראתה בהחלטה הפרה ברורה של חופש הדת.
החזרה בו הגיעה לאחר לחצים פוליטיים ודיפלומטיים גוברים, שהניעו את הממשלה הישראלית להעריך מחדש את המצב בזמן רגיש שמקדים את חג הפסח.

המשטרה הישראלית, בתיאום עם נציג הפטריארך הלטיני, הודיעה על הסכמתה לקיים את החגיגה השנתית ולעבור את המצעד המסורתי מהר הזיתים, עם הטלת מגבלות על מספר המשתתפים.
היא אישרה שההחלטה הגיעה לאחר הערכה ביטחונית מקיפה, והדגישה שהמגבלות נועדו להבטיח את בטיחות המתפללים, במיוחד באתרים שבהם אין תשתיות מוגנות מספיק.

המהלך הראשוני למנוע את החגיגה עורר תגובות זועמות בזירה הבינלאומית, כאשר נציגת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קיה קלאס, גינתה את ההחלטה וראתה בה הפרה של החירויות הדתיות.
כמו כן, מספר גורמים בינלאומיים הביעו דאגה מהשלכות הצעדים הללו על המצב הדתי בירושלים, העיר בעלת הרגישות המיוחדת בעיני מאמיני הדתות האברהמיות.

התגובות התפשטו לזירה הבינלאומית, כאשר ארצות הברית ביקשה הבהרות רשמיות מהממשלה הישראלית בנוגע לאירוע.
מנגד, ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, תיארה את ההחלטה כ"פגיעה במאמינים", בעוד איטליה זימנה את השגריר הישראלי ברומא, במהלך שמעיד על גובה המתיחות הדיפלומטית שנגרמה מהמשבר.

המשטרה הישראלית מנעה בעבר מהפטריארך של ירושלים ללטינים, הקרדינל פיירבטיסטה פיצ'בלה, להיכנס לכנסייה כדי לקיים את המיסה, בתקדים שתיארה הפטריארכיה הלטינית כ"מסוכן ובלתי צפוי במשך מאות שנים".
הכנסיות אישרו שהצעדים הללו פוגעים ברגשותיהם של מיליוני נוצרים ברחבי העולם, ופוגעים במסורות דתיות רותמות בעיר הקדושה.

בעקבות המשבר, משרד נתניהו הודיע כי הגורמים הביטחוניים עובדים על הכנת תוכנית מיוחדת שתאפשר למנהיגי הכנסיות לקיים את הטקסים הדתיים במהלך שבוע הפסח, אך במסגרת סידורים חריגים ומגבלות ביטחוניות מחמירות.
התפתחויות אלו נותרות אינדיקציה לרגישות המצב בירושלים, שם מתערבבים השיקולים הדתיים עם השיקולים הביטחוניים והפוליטיים בצורה מורכבת.