מילאנו לאופנה: תצוגות מעוררות שאלות על סמכות וזהות ומחדשות את נושא ההפליה

לא שבוע האופנה הגברית במילאנו הוא אירוע אמנותי טהור, אלא השנה הפך למקום של דיון פתוח על סוגיות עמוקות, הנוגעות לסמכות, זהות וייצוג בתוך תעשיית האופנה, עם תצוגות שהציגו מסרים מגוונים ועוררו תגובות סותרות.

פרדה והגדרת מחדש של הגבריות

בית האופנה פרדה הציג קולקציה שהתרחקה במכוון מהדימוי המסורתי של הגבריות, שואפת לשבור את התבנית של "הגבר החזק השולט" שהייתה קשורה זמן רב לעולם הכספים והפוליטיקה. העיצובים הגיעו בהרכבות לא שגרתיות ובפרטים המפתיעים מבחינה ויזואלית, המשקפים את תחושת החרדה וחוסר היציבות שהעולם חי בו כיום.
המראה השתנה בין פריטים קלאסיים שהופקו בדרכים בלתי צפויות, עם צבעים ואביזרים שנראו כאילו הם מעלים שאלות יותר מאשר נותנים תשובות, בניסיון לחשוב מחדש על מושג הגבריות המודרנית.

מסרים שמעבר לבד

הבהירו המארגנים של הקולקציה כי המטרה לא הייתה להציג עמדה פוליטית ישירה, אלא לבטא מציאות משתנה, כאשר האופנה כבר לא מנותקת מהשינויים החברתיים והכלכליים. הדגש היה על הטלת ספק בסמלים של השפעה ושליטה, והצגת תמונה אנושית יותר ופגיעה יותר של הגבר.

דולצ'ה וגבאנה במרכז הביקורות

מנגד, הפוקוס עבר לתצוגת דולצ'ה וגבאנה, אך מסיבות שונות לחלוטין. היעדר המגוון בין הדוגמנים עורר גלי ביקורת רחבים, עם האשמות על הדחת ייצוג גזעי, מה שהחזיר את הדיון על אחריות בתי האופנה הגדולים לשקף את המגוון של הקהילות שהן פונות אליהן.
בהקדם, ההערות עברו מאולמות התצוגה לרשתות החברתיות, שם הגיב הקהל בעוצמה למה שהוא ראה כהודעה מדיחה בתעשייה עולמית שמיועדת לחגוג את השוני.

דיון ישן מתחדש

לא היה הדיון הזה מנותק מעברו המלא בביקורת, שכן בית האופנה כבר נתקל בהאשמות הקשורות לדימויים סטריאוטיפיים ולהשראה תרבותית שאינה רגישה, מה שהפך את התצוגה האחרונה, בעיני רבים, להמשך של רישום שלא נסגר עדיין.

האופנה בין יצירתיות לאחריות

בעוד שכמה תצוגות הצליחו לפתוח דיון רעיוני על זהות וסמכות, אחרות העלו שאלה מהותית: האם האופנה עדיין יכולה לעמוד בקצב השינויים החברתיים מבלי ליפול למלכודת ההדרה?