היבשת האנטרקטית חוותה קריסה של ההר הקרח הגדול והישן ביותר בעולם הידוע בשם A-23A iceberg, לאחר שהוא הפך למעשה לבריכת מים בתחילת אפריל 2026, באחת מהתופעות הבולטות הקשורות לשינויי האקלים.
ההר הקרח נפרד ממדף הקרח פילשנר בשנת 1986, לפני שהחל מסע של דר drift ארוך שנמשך כמעט ארבעה עשורים באוקיינוסים הדרומיים.
ירידה חדה בשטח לאחר מסע ארוך לעבר המים החמים
במהלך מסעו, ההמונית הקרחונית נדדה למרחק העולה על 2300 קילומטרים, לפני שנכנסה לאזורים עם מים חמים יותר שתרמו להאצת המסה שלה.
על פי נתוני הלוויינים, שטח A-23A iceberg הצטמצם מיותר מ-6000 קילומטרים רבועים בשנת 2020 לכ-170 קילומטרים רבועים בלבד בשלביה האחרונים, לפני שהתפרק כמעט לחלוטין.
הלוויינים מתעדים את רגעי ההתפרקות הסופית
המדענים הסתמכו על תמונות לוויין כדי לתעד את השלבים האחרונים של חיי ההר הקרח, כאשר בריכות מים מותכות הופיעו על פני השטח שלו שהובילו להחלשת המבנה שלו ולהאצת קריסתו.
חוקרים אישרו כי הצטברות המים על פני השטח הייתה אחד הגורמים המרכזיים בהתפרקות ההמונית הקרחונית במהלך חודשים האחרונים שלה.
מדענים: תופעה משקפת האצת שינויי האקלים
מומחים רואים במסת A-23A iceberg אינדיקטור ברור להשפעות שינויי האקלים באזורים הקוטביים, כאשר תהליכי המסה מואצים כתוצאה מעליית טמפרטורות האוקיינוסים.
המדענים מדגישים כי תופעות אלו אינן משקפות אירוע מבודד, אלא חלק מדפוס חוזר שמתרחש בכיסוי הקרח בקוטב הדרומי בעשורים האחרונים.
אתגרים מדעיים וסיכונים ימיים מתמשכים
למרות ההתפתחות הגדולה בטכנולוגיות המעקב באמצעות לוויינים, החוקרים מצביעים על כך שעוד רבות שאלות נותרות פתוחות לגבי תנועת והתפרקות של הרים קרחוניים.
כמו כן, המומחים מזהירים כי השברים הקטנים הנובעים מהקריסות הללו עשויים להוות סיכון לנווט הימי, בשל הקושי לעקוב אחריהם באוקיינוסים הפתוחים.
אירוע סביבתי מדגיש את עתיד הקוטב הדרומי
הקריסה של A-23A iceberg נחשבת לאבן דרך בהאצת השינויים הסביבתיים ביבשת האנטרקטית, وسط קריאות מדעיות גוברות למעקב צמוד יותר של ההמוניות הקרחוניות הגדולות בעולם בשנים הקרובות.