איך נגן על בריאותנו הנפשית בזמני מלחמות? אסטרטגיות חוסן ושגרה יומית

בעידן של עליית מתחים עולמיים, מלחמה יכולה להפוך ל"צלקות" על הנשמה, והחשיפה המתמשכת למראות של אלימות והרס גורמת להפרעות נפשיות חמורות, כך לפי ארגון הבריאות העולמית. המומחים מציינים כי אימוץ אסטרטגיות חוסן נפשי מפחית באופן משמעותי את ההשפעות הללו.

רבים נוטים לעקוב אחרי החדשות באופן מתמשך מתוך תחושת שליטה, אך זה עלול להוביל לפגיעה משנית. האגודה הפסיכולוגית האמריקאית ממליצה לקבוע זמנים מוגדרים לעקוב אחרי החדשות ממקורות מהימנים, ולהימנע מקטעי מדיה חברתית אקראיים, כדי להפחית את רמות הלחץ והקורטיזול ולמנוע את שחיקת האנרגיה.

שמירה על פעילויות יומיות פשוטות כמו זמני ארוחות, טיפול אישי, וסידור המקום, מסייעת למוח לתפוס שהחיים עדיין תחת שליטה. הקשרים החברתיים, כמו שיחה עם קרובים ושיתוף פחדים, משחקים תפקיד חשוב בהפחתת הלחצים הנפשיים, ומרגישים את הפרט שאינו לבד במאבק מול הסכנה.

הדוקטור ניהל מגדי רפאעי, יועצת בריאות נפש, מדגישה את החשיבות של תרגילי נשימה עמוקה, הרפיה שרירית, ופעילויות גופניות להפחתת מתח. היא גם ממליצה על כתיבה והבעה של רגשות כאמצעי לעיבוד טראומות ולהפחתת מחשבות מטרידות ומפחידות.

פחד, כעס, או תחושת חוסר אונים הם תגובות טבעיות ללחץ ולמלחמה. הכחשה של רגשות אלו או ניסיון לדכא אותם עלול להוביל מאוחר יותר לבעיות גדולות יותר כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית, לכן חיוני לקבלם ולהתמודד איתם בצורה מודעת.