איך השפיע קוביד_19 על אבחון מחלות כרוניות והזדמנויות לטיפול מוקדם?
לא נעצרו השפעות מגיפת "קוביד_19" במקרי ההדבקה והמוות, אלא השאירו חותם סמוי על הבריאות הציבורית, שהתבטא בירידה עצומה באבחון מחלות כרוניות, מה שהשאיר מיליוני אנשים ללא גילוי או טיפול במשך שנים.
זה מה שחשפה מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי (BMJ), שהתבסס על ניתוח נתוני בריאות אנונימיים של כ30 מיליון אנשים באנגליה.
עם התפשטות המגיפה, המערכות הבריאותיות הפנו את משאביהן לטיפול במקרים דחופים, והופסקו תורים שגרתיים, וירדו הביקורים אצל רופאי משפחה ובתי חולים שאינם קשורים לקורונה בכששליש במהלך החודשים הראשונים.
כמו כן, הושעו מרפאות מומחים ודחפו בדיקות אבחון בסיסיות, מה שהשפיע ישירות על שיעורי גילוי המחלות הארוכות טווח.
והמחקר הראה שהירידה הייתה בולטת יותר במחלות התלויות בבדיקות שגרתיות או הערכות מומחים:
• אסתמה: ירידת האבחון ביותר מ30% בשנה הראשונה.
• מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD): ירידת האבחון ביותר מ50% בשל השבתת בדיקות הנשימה והצטברות רשימות המתנה.
• מחלות עור כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית: נפגעו קשות כתוצאה מהימנעות מטופלים מבקשת טיפול ועיכוב הפניות למומחים.
• אוסטיאופורוזיס: ירידת האבחון בכששליש, ואלפי אנשים נותרו ללא טיפול מונע שיכול היה למנוע שברים חמורים, ורק לאחר כשלוש שנים חזרו שיעורי האבחון לרמות נורמליות.
בין מרץ 2020 לנובמבר 2024, אובחנו יותר מ50 אלף מקרים פחות מהצפוי באנגליה, מה שמייצג הזדמנות אבודה למניעה מוקדמת ולשיפור מסלול הבריאות הציבורית.
ובזמן ששיעורי האבחון החלו לחזור בהדרגה לאחר ההפרעה הראשונית של המגיפה, הופיעו דפוסים שונים בין המקרים:
1 _ דיכאון: ירידת האבחון בכש30% בשנה הראשונה, ולאחר מכן שיפור חלקי לפני שירד שוב מאז 2022, למרות עלייה בדרישות הנכות הקשורות להפרעות נפשיות, מה שמעיד על שינוי בדרכי הגישה לטיפול יותר מאשר שיפור אמיתי בבריאות הנפש.
2 _ מחלת כליות כרונית: אבחונים הכפילו את עצמם מאז 2022 ועברו את רמות לפני המגיפה, כתוצאה מעדכון ההנחיות הרפואיות לבדיקה שגרתית עבור קבוצות בסיכון גבוה, כמו חולי סוכרת ולחץ דם גבוה, בנוסף לזמינות טיפולים חדשים שמקנים חשיבות רבה לגילוי מוקדם.
המחקר הדגיש צד חיובי, והוא השימוש בניתוח בטוח ומהיר של נתוני בריאות, מה שאיפשר לזהות שינויים פתולוגיים כמעט מיד, לאחר שגילויים לקחו שנים.
ולמרות שהמגיפה הפריעה לטיפול הבריאותי ויצרה פערים מדאיגים, היא גם דחפה לפיתוח כלים מתקדמים יותר לניטור, מה שמעניק למערכות הבריאות הזדמנות טובה יותר להתמודד עם משברים מוקדם ולהפחית את העלויות הסמויות על בריאות הקהילות.
