מצרים מאשימה את אתיופיה בניהול חסר אחריות של סכר הנילוס לאחר שטבעה כפר בשיטפון הרסני

באירוע טרגי נוסף, חשפה משרד המים וההשקיה המצרי פרטים על שיטפון נהר הנילוס השנה, שהוביל לטביעת אחד הכפרים במחוז מנופיה, מאשימה את אתיופיה בהתנהגויות המאיימות על ביטחון ויציבות העמים במדינות המוצא.

והודיעה המשרד בהודעה רשמית, כי היא עוקבת אחרי התפתחויות השיטפון השנה, והצביעה על כך שההתנהגויות החד צדדיות מצד אתיופיה בניהול סכר הנילוס מהוות איום ישיר על חיי וביטחון העמים במדינות אגן הנילוס.

ואישרה ההודעה כי המנהגים האתיופיים, אשר תיארה המשרד כ"חסרי אחריות", חושפים את שקרי הטענות האתיופיות על כך שאינן פוגעות במדינות המוצא.

והוסיפה המשרד כי ההתנהגויות הללו חושפות ניצול פוליטי של המים על חשבון חיי וביטחון האזור, והצביעה על כך ש"סכר הנילוס" אינו משרת אלא את האג'נדה הפוליטית של אתיופיה על חשבון הבטיחות המימית במדינות המוצא.

לפי משרד ההשקיה, השיטפון השנה הגיע בצורה חסרת תקדים, כאשר עלה מפלס המים בנהר הנילוס בעונת הקיץ בעקבות עלייה בהכנסות המים מהנילוס הכחול והנילוס הלבן.

ואף על פי שהשיטפון הזה גבוה מהממוצע בכ-25%, ההתנהגויות האתיופיות תרמו רבות להחמרת המצב.

ולפי הנתונים הרשמיים, היה אמור להיות שאתיופיה תתחיל לאגור מים בהדרגה מיולי ועד סוף אוקטובר, על מנת לבצע פריקה של המים באופן סדיר לייצור חשמל.

אך האתיופים, כפי שציינה המשרד, הפרו את הכללים הטכניים שהוסכמו, כאשר הם אגרו כמויות מים גדולות מהצפוי, מה שהוביל להפחתת הפריקות באופן לא מוצדק, דבר שתרם לעלייה מפתיעה במפלס המים.

בסוף אוגוסט, נצפה כי מפעילי סכר הנילוס הפחיתו את הפריקות מ-280 מיליון מטרים מעוקבים ביום ל-110 מיליון מטרים מעוקבים, מה שהוביל להצטברות מים מאחורי הסכר.

ואז ב-10 בספטמבר, לאחר "חגיגת פתיחת הסכר", ביצע המפעיל האתיופי פריקה של כמויות עצומות של מים שהגיעו ל-485 מיליון מטרים מעוקבים ביום אחד, דבר שגרם לזרימה לא טבעית של מים לסודן ולמצרים.

כמו כן, התברר כי האתיופים פתחו את המפלים באופן לא מאורגן בניסיון להציג את הסכר בתמונה יותר "תקשורתית" על חשבון הביטחון המימי.

גרם התנהגות זו לעלייה מפתיעה בזרימת המים לאזורים רחבים של אדמות חקלאיות בסודן ובמצרים, דבר שהוביל לטביעת כפר דלהמו במחוז מנופיה ואיום על חיי התושבים שם.

ונגרם לכפר דלהמו נזקים כבדים המוערכים ב-900 דונם של אדמות חקלאיות שהוצפו במים.

באופן דומה, הזהירו הרשויות בעיר אשמון מעליית מפלס המים של הנילוס, והוציאו הנחיות לתושבים לפנות את הבתים ואת אדמות הנחלים מחשש לעלייה במים המגיעים מהסכר.

כמו כן, הודיעה משרד ההשקיה המצרי על נקיטת אמצעים מונעים למול ההשלכות של השיטפון, הכוללים תיאום עם הרשויות המקומיות למול הנזקים הנובעים מהשיטפונות הללו.

והדגישה המשרד כי אתיופיה נושאת באחריות על עליית הנזקים הללו בשל ניהולה הרע של הסכר.

והמשבר נמשך להשפיע על הביטחון המימי במצרים ובסודן, כאשר תושבי האזורים הללו נשארים במצב כוננות, בעוד שהחששות מהחזרת שיטפונות כאלה בשנים הקרובות הולכות ומתרקמות, לאור המשך אתיופיה במימוש מדיניותה באופן חד צדדי.

בעוד ששני הצדדים המצרי והסודני ממשיכים להזהיר מפני הסכנה בהתנהגויות אתיופיה, נשאר "סכר הנילוס" במוקד תשומת הלב של העולם, תוך חילופי האשמות בין המדינות השלוש, דבר המאיים על היציבות האזורית ומשפיע ישירות על חיי מיליוני בני אדם במדינות אגן הנילוס.