מדעני אדינבורו הופכים פסולת פלסטית לתרופה לטיפול בפרקינסון בדרך חדשנית

מ瓶י מים לתרופת פרקינסון: איך מתבצע ההמרה?
צוות המחקר התמקד בפלסטיק PET המשמש בבקבוקי מים חד פעמיים, והמציא שתי תהליכים עיקריים:
1. פירוק:
הפסולת הפלסטית נשברת לרכיביה הכימיים הבסיסיים, עם חילוץ חומצה טרפתלית (TPA).
2. המרה ביולוגית:
מהנדסים זנים מעבדתיים של חיידקי E. coli המסוגלים לצרוך חומצה טרפתלית ולהמיר את הפחמן המופק מהפלסטיק לחומר התרופתי ליבודופה.
חשיבות הגילוי הזה: קיימות ורפואה יחד
תעשיית הליבודופה המסורתית מתבססת על חומרים כימיים המופקים מנפט, בעוד שהטכנולוגיה החדשה הזו:
מפחיתה את התלות בדלקים מאובנים.
מניעה את הפסולת באמצעות מיחזור לשיפור (Upcycling), כאשר הפלסטיק הופך למשאב יקר במקום להיות נטל סביבתי.
אופק העתיד: כלכלה מעגלית וייצור תרופות מפסולת
למרות שהטכנולוגיה הזו עדיין בשלב הוכחת הקונספט במעבדה, החוקר סטיבן וולאס מאשר את הפוטנציאל העצום, מצטט את המהפך של אותו צוות מפלסטיק PET לתרופת פרצטמול בעבר.
החדשנות הזו מחזקת את רעיון הכלכלה המעגלית, שבה פסולת משמשת כמקור לפחמן לייצור תרופות ביולוגיות, במקום להיזרק למטמנות או לאוקיינוסים.
אימוץ עולמי ועידוד ממוסדות מחקר
המועצה למחקר הנדסה ומדעים פיזיקליים (EPSRC) שיבחה את העבודה, כהדגם כיצד ניתן לנצל את ההנדסה הביולוגית כדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים ובריאותיים.
למרות שהשיטה הזו לבדה לא תסיים את משבר הפסולת הפלסטית השנתי של 100 מיליון טון, היא מהווה צעד גדול לקראת שילוב בריאות הציבור עם הגנת הסביבה.