דו"ח רפואי שפורסם בגרדיאן חושף שהרעב אינו תחושה אחת, אלא מערכת מורכבת במוח. ההבדל בין "רעב" ל"תיאבון" עשוי לקבוע מדוע אנו אוכלים גם לאחר שובע.
אילו מרכזי מוח שולטים ברעב?
פרופסור גיילס יו מסביר ששלושה אזורי מוח שולטים באכילה:
אזור המנטר את האנרגיה והסוכר בדם
אזור המנטר את מלאות הקיבה
ומערכת שלישית הקשורה לתגמול ורצון
מערכת זו היא מה שמניע אותך לאכול גם בלי רעב אמיתי.
מדוע אנו נמשכים לאוכל גם לאחר שובע?
המדענים מכנים מצב זה "רעב הנאה".
חושים כמו ריח, צורה, ואפילו קול "הקרנץ' של האוכל" יכולים לעודד את המוח לאכול.
והתוצאה: אכילת מזון ממניע של הנאה ולא צורך.
איך הלחץ מגביר את התיאבון?
לחץ נפשי מחליש את יכולת המוח לשלוט בהתנהגות התזונתית.
בעת לחץ, הגוף דורש מזונות עשירים בסוכר ושומנים כי הם מעניקים לו אנרגיה מהירה וזמנית.
וכאן הלחץ הופך לאחד המניעים החזקים ביותר לאכילה לא מודעת.
האם המזונות מעוצבים כדי להגביר את התיאבון שלנו?
מומחי תזונה עצבית מציינים שכמה חברות מפתחות מזונות "מעוררי תיאבון".
מזונות אלו משפיעים על הורמוני השובע כמו ליפטין, מה שמקשה על הפסקת האכילה עם הזמן.
איך ניתן לשלוט בתיאבון?
הדו"ח ממליץ על אסטרטגיית "מודעות תזונתית", כלומר להפסיק לשניות לפני האכילה.
והשאלה הפשוטה: האם אני רעב באמת או שאני פשוט רוצה לאכול?