ניסוי גידול חומוס על הירח מצליח ב-75%
בעקבות ההתפתחות המדעית והטכנולוגית המהירה, מתקרבים המדענים להשגת רעיונות שהיו נראים בעבר קרובים יותר לפנטזיה מדעית ;
מחקר חדש מאוניברסיטת טקסס באוסטין חשף על הצלחת ניסוי גידול החומוס באדמה ירחית מדומה, בצעד שעשוי להניח את היסודות לספק מזון לאסטרונאוטים בעתיד.
ניסוי זה מגיע בזמן שבו נאס"א מתכוננת להשקת משימת ארטמיס 2 במסגרת תוכניתה לחקור את הירח ולהחזיר אליו בני אדם, מה שמעלה שאלות מעשיות לגבי כיצד לספק מזון לאסטרונאוטים במהלך משימות ארוכות.
ניסוי מדעי לגידול חומוס על הירח
המחקרים החדשים הראו כי החומוס עשוי להיות אחת מהאפשרויות התזונתיות הפוטנציאליות לאסטרונאוטים בעתיד, בניסוי חדש, הצליחו המדענים לגדל ולחסוך חומוס באמצעות אדמה ירחית מדומה, שהיא חומר שעוצב כדי לחקות את המבנה הגיאולוגי של אדמת הירח.
זו הפעם הראשונה שבה מייצרים את היבול הזה בסביבה המדמה את אדמת הירח.
המחקר בוצע בשיתוף עם אוניברסיטת טקסס A&M, ותוצאותיו פורסמו בכתב העת "דוחות מדעיים".
מהו הריגולית הירחי?
אמרה החוקרת הראשית בפרויקט, סרה סנטוס, כי תוצאות המחקר מייצגות צעד חשוב להבנת כיצד לגדל יבולים על פני הירח.
היא הסבירה כי מטרת המחקר היא להבין כיצד להפוך חומר הידוע בשם ריגולית ירחי לאדמה מתאימה לגידול, בנוסף להבנת המנגנונים הטבעיים שיכולים לסייע בהפיכה זו.
הריגולית הירחי הוא החומר האבקתי שמכסה את פני הירח, אך הוא שונה מהאדמה על פני כדור הארץ, שכן הוא אינו מכיל אורגניזמים מיקרוסקופיים או חומרים אורגניים חיוניים לצמיחת צמחים, אם כי הוא מכיל כמה מינרלים ורכיבי תזונה מועילים.
עם זאת, הוא עשוי לכלול גם מינרלים כבדים שיכולים להפריע לצמיחת הצמחים.
שיפור האדמה הירחית עם דשן תולעים
כדי לבדוק את האפשרות לגידול צמחים בסביבה הקשה הזו, השתמשו החוקרים באדמה ירחית מדומה שהופקה על ידי חברת Exolith Lab, שהיא אדמה שעוצבה כדי לדמות את הדגימות שהביאו משימות אפולו מהירח.
כדי לשפר את תכונות האדמה, צוות המחקר ערבב אותה עם דשן תולעים, שהוא דשן עשיר ברכיבי תזונה שמייצרות תולעי אדמה אדומות לאחר עיכול פסולת אורגנית.
בהקשר למשימות חלל עתידיות, תולעים יכולות לייצר את הדשן הזה מחומרים מיותרים כמו שאריות מזון או בגדים כותנה או מוצרים היגייניים.
תפקיד הפטריות בתמיכה בצמיחת הצמחים
כמו כן, החוקרים עטפו את זרעי החומוס בפטריות מיקוריזיות שורשיות, שהן פטריות שחיות בקשר סימביוטי עם הצמחים.
פטריות אלו מסייעות לצמחים לספוג רכיבי תזונה מהאדמה, כמו גם להפחית את ספיגת המינרלים הכבדים שעשויים להיות מזיקים.
לאחר מכן, שתל הצוות את זרעי החומוס בתערובות שונות של האדמה הירחית המדומה ודשן התולעים כדי לחקור את השפעת התנאים הללו על צמיחת הצמחים.
תוצאות הניסוי
תוצאות המחקר הראו כי צמחי החומוס הצליחו לגדול בהצלחה בתערובות המכילות עד 75% מהאדמה הירחית המדומה.
אך כאשר העלו את האחוז הזה, הצמחים חוו מתח חמור, מה שהוביל למותם במהירות רבה יותר.
כמו כן, נצפה כי הצמחים שטופלו בפטריות מיקוריזיות נשארו חיים זמן רב יותר בהשוואה לצמחים שלא טופלו בהן, מה שמדגיש את חשיבות הפטריות הללו בתמיכה בצמיחת הצמחים בסביבות קשות.
המחקר חשף גם כי פטריות אלו הצליחו להתייצב בתוך האדמה הירחית המדומה, מה שמעיד על כך שייתכן ויהיה צורך להוסיף אותן רק פעם אחת במערכת חקלאית ירחית עתידית.
האם ניתן לאכול חומוס שגודלו על הירח?
למרות שהצלחת קצירת החומוס מאדמה ירחית מדומה נחשבת להישג מדעי חשוב, עדיין ישנן שאלות רבות שצריכות להישאל.
המדענים עדיין צריכים לדעת אם הצמחים שגודלו באדמה זו סופגים מינרלים מזיקים, ואם החומוס המתקבל יכול לספק את רכיבי התזונה הנדרשים לאסטרונאוטים.
בהקשר זה, אמרה ג'סיקה אטקין, המחברת הראשית של המחקר וסטודנטית לדוקטורט במחלקת מדעי האדמה והיבולים באוניברסיטת טקסס :
"אנו רוצים להבין עד כמה הצמחים הללו מתאימים כמקור מזון, עד כמה הם מועילים לבריאות, ואם הם מכילים את רכיבי התזונה הנדרשים לאסטרונאוטים. ואם הם אינם בטוחים לאכילה כיום, כמה דורות של צמחים נצטרך כדי להגיע לכך?".
ניסוי גידול החומוס על הירח מייצג צעד חשוב לעבר העתיד התזונתי של אסטרונאוטים ומדגיש את האתגרים בהבטחת בטיחות היבולים והתאמתם לצריכה אנושית.
