בינה מלאכותית ועצלות המחשבה: האם אנו על סף משבר קוגניטיבי?

כאשר אנו מתבוננים בהשפעות של תרבויות עתיקות, כמו מצרים ובבל, אנו מוצאים כי בני אדם הצליחו לבנות מדעים מדהימים בעידנים שלא הכירו חשמל או לייזר או חלליות, והשאירו ירושה שהנציחה את עצמה בדפי ההיסטוריה.

עם זאת, התרבויות הללו נפלו לתהום מוזרה, איך הן הגיעו להישגים מדעיים אלו ומה גרם להתמוטטותן?

היסטורית, אסון כמו שריפת ספריית אלכסנדריה בעידן הפלטיני היה סיבה לעיכוב התרבות האנושית כאלף שנה, בשל מה שאבד מהמדעים, ואפילו ספריית בגדד שהוחרבה על ידי המונגולים בעידן العباسي חזרה על התסריט הזה.

אך הבינה המלאכותית מציבה איום גדול יותר:

בני אדם לא איבדו רק ספרים, אלא חלקם מתחילים לוותר על המחשבה עצמה, ומטילים את משימת החדשנות והניתוח על רובוטי שיחה.

* שותף קבוע או מקל קוגניטיבי?

הבינה המלאכותית כבר לא רק כלי עזר, אלא הפכה לשותף קבוע במחשבה, בכתיבה, ובקבלת החלטות.

עם התלות המתרקמת של בני אדם במודלים של בינה מלאכותית גנרטיבית בעבודה, בחינוך ובחיים היומיומיים, החששות מהידרדרות הכישורים הקוגניטיביים הבסיסיים והירידה במחשבה ביקורתית הולכות ומתרקמות, מה שהחוקרים כינו "עצלות המוחות בטווח הארוך".

חששות אלו כבר לא סתם השערות פילוסופיות או אזהרות מוסריות, אלא נתמכות על ידי מחקרים אקדמיים עדכניים שמשווים בין הרווחים המהירים מהבינה המלאכותית לבין מה שאנו מאבדים מכישורים קוגניטיביים מקוריים.

* האצלת המחשבה: הפן החבוי של הבינה המלאכותית

מחקרים מצביעים על כך שהתלות המוגברת בכלי הבינה המלאכותית מחזקת את מה שמכונה "הפרקת קוגניציה" (Cognitive Offloading), כלומר האצלת תהליכי הניתוח, הזיכרון ועיצוב הרעיונות לכלים חיצוניים במקום לעסוק במחשבה.

מחקר שפורסם בשנת 2025 בכתב העת Societies כלל 666 משתתפים מקבוצות גיל והשכלה שונות, והראה קשר שלילי ברור בין התלות החוזרת בבינה המלאכותית לבין רמת המחשבה הביקורתית, במיוחד בקרב קבוצות צעירות.

החוקר מייקל גרליץ הגיע למסקנה כי הבינה המלאכותית לא רק מקצרת את הדרך, אלא עשויה למנוע את המסע המחשבתי כולו.

* "חוב קוגניטיבי" במוח

העניין נעשה מסוכן יותר כאשר בודקים את פעילות המוח עצמו.

מחקר של מעבדת MIT Media Lab בשנת 2025 חילק את המשתתפים לשלוש קבוצות:

• קבוצה התלויה בבינה מלאכותית בכתיבה

• קבוצה המשתמשת במנועי חיפוש

• קבוצה העובדת ללא כלי דיגיטליים

והתוצאות הראו כי משתמשי הבינה המלאכותית היו בעלי רשתות עצביות חלשות יותר במהלך משימות מחשבה וכתיבה, עם פעילות פחותה באזורים הקשורים לזיכרון וריכוז, וקושי לזכור או להסביר מה שכתבו בעצמם.

החוקרים כינו מצב זה "הצטברות חוב קוגניטיבי", שבו מתאפשר מאמץ מנטלי בטווח הקצר, בתמורה להחלשת הכישורים הקוגניטיביים בטווח הארוך.

* הכישורים המועדים ביותר להיחלשות

על פי סקירות שיטתיות של מחקרים בין 2023 ל-2025, הכישורים המושפעים ביותר מהתלות המופרזת בבינה מלאכותית כוללים:

• מחשבה ביקורתית וניתוחית

• זיכרון עבודה

• יכולת פתרון בעיות מורכבות

• חדשנות ויצירת רעיונות מקוריים

סקירה מקיפה שפורסמה בכתב העת Information Discovery and Delivery בשנת 2025 אישרה כי הבינה המלאכותית עשויה לשפר את הביצועים כאשר היא משמשת ככלי עזר, אך היא הופכת לגורם חולשה כאשר היא מתחלפת לחלוטין במחשבה האנושית.

* ניסויים קרובים מזהירים מפני הסיכונים

התסריט הזה אינו חדש;

לפני עשור עוררו הטלפונים החכמים חששות דומים. מחקרים במדעי העצב קשרו בין התמכרות לטלפון החכם לבין ירידה בזיכרון, חולשה בריכוז ויכולת חדשנות.

מחקר בכתב העת Social Cognitive and Affective Neuroscience הראה פעילות פחותה יותר בקורטקס של האונה הקדמית האחראית על מחשבה יצירתית אצל מכורי טלפונים.

ההבדל המהותי עכשיו, לפי החוקרים, הוא שהטלפון היה מאחסן מידע, בעוד הבינה המלאכותית החלה לחשוב במקומו של האדם, מה שמכפיל את הסיכונים, במיוחד בחינוך ובעבודה קוגניטיבית.

הדור הבא עשוי להיות מסוגל לבקש מהמכונה, אך חסר יכולת לחשוב בלעדיה.

* הסיכון והאתגר

דו"ח מגזין Nature בפברואר 2025 ציין כי הבינה המלאכותית עשויה לשנות את מנגנוני הלמידה והזיכרון בצורה עמוקה יותר ממנועי חיפוש או מערכות GPS, עם אזהרות מהתלות הלא מודעת בה בשלב מוקדם של התהוות קוגניטיבית.

ולמרות הסיכונים הללו, המדענים לא קובעים כי הבינה המלאכותית תהרוס את המוחות באופן ודאי, אלא מדגישים את דרך השימוש כגורם מכריע;

הבינה המלאכותית יכולה להיות מנוף לחדשנות אם היא משמשת ככלי עזר, אך היא עשויה להפוך למקל קוגניטיבי קבוע שמוביל לעצלות מנטלית.

מאות מיליארדי דולרים מוזרמים בטכנולוגיה המתפתחת, ומוחות חדשניים ויזמים צעירים מעידים על פוטנציאל עצום.

הבינה המלאכותית היום היא ההימור הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות: או שהיא תייצר דור שיכול לגעת בשמיים, או שהתסריט שחזה אילון מאסק יתממש ו"האנושות תהפוך לקופים".