סכסוך חדש בין דיביבה למנפי מאיים על ההסכם הביטחוני בטריפולי
September 15, 2025130 צפיותזמן קריאה: 2 דקות

גודל גופן:
16
בהסלמה חדשה של הסכסוכים בין ראשי הרשות המבצעת בלוב, התפוצץ סכסוך חריף בין ראש ממשלת האחדות הלאומית עבד אלחמיד דיביבה וראש המועצה הנשיאותית מוחמד מנפי סביב מינוי מפקד חדש לגוף המשטרה המשפטית, הגוף האחראי על פיקוח על בתי הכלא וביצוע פסקי דין, במהלך שמאיים על הריסת ההסכם הביטחוני שנחתם לאחרונה עם גוף ההגנה למאבק בפשע ובטרור.
* מינויים סותרים .. וחוסר תיאום
בהתאם להסכם הביטחוני שנחתם על ידי ממשלת דיביבה עם גוף ההגנה, היה אמור להיבחר דמות מוסכמת להוביל את הגוף במקום האלוף אוסמה נג'ים, המבוקש בבית המשפט הפלילי הבינלאומי.
אך במקום הסכמה, כל צד קיבל החלטה חד-צדדית וסותרת :
דיביבה הטיל את המינוי על האלוף עבד אלפתאח דבוב להוביל את גוף המשטרה המשפטית.
בעוד מנפי הודיע על מינוי האלוף עטיה אלפחרי כמפקד של אותו גוף.
סתירה זו בהחלטות חושפת את המשך הסכסוך על המשרות הביטחוניות הרגישות במדינה, ומדגישה את הפער העמוק בין צדדי הרשות המבצעת במדינה, למרות המאמצים המתמשכים להוריד את המתח בטריפולי.
* חששות לגבי עתיד ההסכם הביטחוני
ההסכם הביטחוני שתואר כ"צעד היסטורי" להחזרת היציבות לטריפולי, נראה היום מאוים, לאור הפיצול המתחדש הזה.
ומומחים מזהירים כי המשך הסכסוך הזה עלול לעכב את ביצוע ההסכם בשטח ולהחזיר את הבירה למעגל המתח הביטחוני.
האנליסט הלובי מוחמד אלרייש טוען כי ההסכם "סייע להרגיע את המצב בטריפולי ולהסיר את המופעים המזוינים", אך הוא ציין בבירור כי היישום המעשי חשף את חוסר המחויבות וההסכמה האמיתית בין דיביבה למנפי.
והוסיף אלרייש :
"ישנה חלוקה ברורה בין שני קוטבי הרשות המבצעת, וכל צד שואף לשלוט על הגופים הרשמיים, כדי לחזק את השפעתו בתוך מוסדות המדינה, תוך כדי שירות האינטרסים שלו ואינטרסים של הצדדים התומכים בו".
* גוף רגיש במוקד התחרות הפוליטית
גוף המשטרה המשפטית נחשב לאחד הגופים הביטחוניים הרגישים ביותר בלוב, בשל תפקידו ב:
• ניהול בתי הכלא.
• ביצוע צווים שיפוטיים.
• מעקב אחרי תיקים של מורשעים ומעוכבים.
תפקיד חיוני זה הפך אותו למוקד תחרות ישירה בין היריבים הפוליטיים והצבאיים, במיוחד עם עליית הסכסוך על ההשפעה בתוך הגופים הביטחוניים והצבאיים של המדינה.
* מסר מסוכן .. מי מחזיק במילה העליונה ?
ההחלטות הסותרות המתקבלות מדיביבה ומנפי שולחות אות מדאיגה לגבי מרכזיות ההחלטה הביטחונית בלוב, ומעוררות שאלות מהותיות לגבי :
מי שולט בפועל על הגופים הביטחוניים ?
והאם ההבנות יעמדו מול הסכסוך המהיר הזה על ההשפעה ?
בעוד שמושקעים מאמצים מקומיים ובינלאומיים לפתרון המשבר הלובי, נראה כי סכסוך המשרות עדיין מהווה את המכשול הגדול ביותר בפני בניית מוסדות המדינה על בסיס מאוחד וחוקי.