סדרת בצורות ארוכה שסיימה אחת מהציביליזציות העתיקות ביותר: מחקר חדש מצייר מחדש את סוף עמק האינדוס

מחקר מדעי חדש שנערך על ידי צוות של חוקרי אקלים עתיקים בהודו ובארצות הברית גילה כי ציביליזציית עמק האינדוס לא נעלמה בצורה מסתורית כפי שחשבו בעבר, אלא הייתה קורבן רציף של גלי בצורת קשים וממושכים שנמשכו לעיתים יותר ממאה שנה.

על פי מחקר שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment, יובלי נהר האינדוס עברו תקופות של צמצום חמור או עצירה זמנית של הזרימה מאז לפני 3.4 עד 4.4 אלף שנה, על רקע ירידה משמעותית בכמויות המשקעים ועלייה הדרגתית בטמפרטורות.

החוקרים ציינו כי הם הסתמכו במחקרם על שילוב נתוני אקלים עתיקים שהופקו מהניתוח איזוטופי של נטיפים במערות באזורים סהיה ומאומלו בהודו, יחד עם תוצאות סימולציות אקלימיות מתקדמות לציור תמונה מדויקת של תנודות מזג האוויר בתקופה קריטית זו בהיסטוריה של הציביליזציה.

הסביר פרופסור פלאגי רג'אגופלאן, מאוניברסיטת קולורדו ומנהל הצוות המחקרי, כי חוסר בנתוני אקלים בעבר מנע הבנה של הסיבות האמיתיות לירידת ציביליזציית עמק האינדוס, לפני שהמחקר הזה אפשר לאסוף את כל האינדיקציות ולנתח אותן במסגרת מודל מאוחד שמגלה דפוס חוזר של בצורת ארוכה וחמורה.

התוצאות הראו כי רמות המשקעים ירדו בשיעור שנע בין 10 ל-20 אחוז, במקביל לעלייה ממוצעת בטמפרטורות של כחצי מעלת צלזיוס, דבר שהמדענים מייחסים לחולשה של הרוחות המונסוניות בשלב זה. כמו כן, המחקר זיהה ארבעה גלי בצורת גדולים שכל אחד מהם כיסה בין 65 ל-91 אחוז משטח העמק, ונמשך אחד מהם יותר מ-85 שנה.

גל הבצורת האחרון, שנמשך כ-113 שנה החל מ-3,530 שנה לפני, התלוו עם ההתרסקות הסופית של הערים הגדולות של ציביליזציית עמק האינדוס והיעלמות מרכזי האורבניזציה שלה, דבר שמרמז כי תושביה נאלצו לנדוד לאזורים מתונים ולחים יותר בתוך תת-היבשת ההודית.

ציביליזציית עמק האינדוס נחשבת לאחת מהציביליזציות העתיקות והחשובות ביותר של האנושות, לצד הציביליזציות של מצרים העתיקה ובבל, שכן היא קמה לפני כ-5,000 שנה על גדות נהר האינדוס בגבול הנוכחי בין הודו לפקיסטן, והגיעה לשיא פריחתה בין השנים 2200 ל-1900 לפני הספירה, לפני שנכנסה לשלב של ירידה מהירה שהסתיימה בהיעלמותה מבלי להשאיר מאחור הסבר ברור... עד היום.