וושינגטון מחמירה את אחיזתה בבגדד.. נשק המיליציות והמועמדות של מאלכי תחת המיקרוסקופ האמריקאי

עיראק חזרה להיות בראש סדר העדיפויות של הממשל האמריקאי, לאור מסרים ברורים הקושרים את עתיד שיתוף הפעולה הבילטרלי לקבצים רגישים הנוגעים להקמת הממשלה החדשה ולריכוז הנשק בידי המדינה, מה שמשקף שינוי ברמת המעורבות האמריקאית מהמעקב להשפעה ישירה על עיצוב משוואת השלטון.
הנוף העיראקי היום מתמקד בשלושה מסלולים חופפים: משבר בחירת ראש הממשלה, קובץ המיליציות המזוינות, וההיבט הפיננסי הקשור ליחסים של בגדד עם המוסדות הפיננסיים האמריקאיים, שהם מרכיבים המאפשרים את הלחץ האמריקאי להיות מעבר לעמדות דיפלומטיות בלבד.

מסרים נחרצים מוושינגטון

ב-12 בפברואר 2026, הדגיש הממונה על שגרירות ארצות הברית בבגדד, ג'ושוע האריס, את מוכנות מדינתו להשתמש ב"כל הכלים הזמינים" כדי להתמודד עם מה שכינה בפעילויות האיראניות המערערות את היציבות בתוך עיראק.
הצהרות אלו התלוו לעמדה אמריקאית ברורה בנוגע למועמדותו של נורי מאלכי לראשות הממשלה, כאשר וושינגטון איימה על הערכת יחסיה עם בגדד אם יימשך בכיוון זה, במקרה שנחשב ליותר ברור מזה שנים.
המסרים האמריקאיים כללו רמזים לאפשרות להטיל סנקציות על אנשים או מוסדות, וקשרו את רמת שיתוף הפעולה הפוליטי, הביטחוני והכלכלי לקריטריונים מסוימים הנוגעים לריבונות ולבקרת הנשק.

סידור מחדש של כללי המשחק

מומחים רואים כי מה שמתרחש חורג מהלחץ המסורתי, ומשקף החלטה אמריקאית לסדר מחדש את האיזונים הפנימיים שנחשבים על ידי וושינגטון כהשתבשות במהלך השנים האחרונות לטובת השפעה אזורית מסוימת.
הממשל האמריקאי, ששיחק תפקיד מרכזי בעיצוב המערכת הפוליטית לאחר 2003, נראה היום נוטה יותר להשתמש בכלים פיננסיים וכלכליים משפיעים, ביניהם ארגון ההעברות הדולריות והקשחת הפיקוח על המגזר הבנקאי, במסגרת ראייה מקושרת המאגדת בין ביטחון, כלכלה ופוליטיקה.

סוגיית הנשק והמיליציות

קובץ המיליציות המזוינות תפס את סדר העדיפויות של הלחץ האמריקאי, כאשר וושינגטון קשרה את עתיד השותפות האסטרטגית בהתקדמות בריכוז הנשק בידי המדינה.
נוכח מציאות זו, חלק מהמיליציות הביעו נכונות עקרונית לעבור לפעולה פוליטית במסגרת החוקתית, עם הצגת תנאים מתאימים הנוגעים לסיום הנוכחות הצבאית הזרה ולהבטחת מה שהן מכנות "ריבונות מלאה".
עם זאת, האיזון נשאר עדין, שכן הממשל האמריקאי שואף – לפי הערכות אנליסטים – להימנע מהתפוצצות פנימית, תוך שמירה בו זמנית על ממשלה המסוגלת לשלוט בהחלטות ריבוניות ולהקטין את השפעת הנשק מחוץ למוסדות המדינה.

בין הלחץ להבנה

המהלך האמריקאי לא נראה צבאי כמו שהוא פוליטי וכלכלי, תוך שמירה על דלת ההבנה פתוחה בפני כל ממשלה המציעה הבטחות מעשיות בנוגע לריכוז הנשק וארגון היחסים עם טהראן.
נוכח המתיחות האזורית והמשא ומתן האמריקאי–איראני, חושש מקבל ההחלטות בוושינגטון מהפיכת עיראק לזירה מרכזית של ציר אחד, מה שנחשב על ידי הממשל כאופציה אסטרטגית בלתי מקובלת.

עיראק בפני מבחן חדש

עיראק נשארת בפני משוואה מורכבת: הקמת ממשלה המסוגלת לספוג את הלחצים החיצוניים מבלי לפוצץ את האיזונים הפנימיים, ולשמור על שותפויות כלכליות וביטחוניות חיוניות נוכח סביבה אזורית לא יציבה.
והשאלה המרכזית עכשיו:
האם בגדד תצליח לנהל את האיזון העדין הזה, או שהלחצים המתרקמים יחזירו את מפת הבריתות בתוך הנוף הפוליטי העיראקי?