וושינגטון בוחנת הצעה ל"חגורת עזה ההומניטרית" כחלופה למוסד השנוי במחלוקת

במסגרת מאמציה להגדיל את המאמצים ההומניטריים בעזה ולעבור לשלב השני של ההסכם, בוחנת הממשל האמריקאי הצעה שאפתנית להעברת סיוע לרצועה, שתוכל להחליף את "המוסד ההומניטרי של עזה" הנתמך על ידי ארה"ב ועבודתו הופסקה זמנית.
וישר אמריקאי ואחר בתחום הסיוע, המודעים לתוכנית, גילו שההצעה הזו היא "אחת ממספר רעיונות הנמצאים בבחינה", במאמץ של וושינגטון להקל על הגדלת העברת הסיוע לאחר שנתיים של מלחמה.
מה שמכונה "חגורת עזה ההומניטרית" מהווה את "עמוד השדרה" של ההצעה, לפי מסמך ש"רויטרס" נחשפה אליו. חגורה זו מורכבת מ-12 עד 16 מרכזי סיוע, שיחולקו לאורך הקו שבו נסוגו הכוחות הישראליים בתוך עזה, כדי לשרת את האוכלוסייה משני צידי הקו.
מרכזים אלו לא יוגבלו רק לחלוקה, אלא גם יכללו "מתקני פיוס וולונטריים" לע encouragement את הלוחמים לוותר על נשקם ולקבל חנינה. בנוסף, הם יכללו בסיסי פעולה, בראשם עבור הכוחות המיועדים לסייע לכוח הבינלאומי להבטחת היציבות בנשק מעזה.
בהצעה נכתב כי "האומות המאוחדות וארגונים לא ממשלתיים בעזה יוטלו עליהם להשתמש בפלטפורמה המנוהלת על ידי מרכז התיאום האזרחי-צבאי, ולספק את הסחורות המופצות מהמרכזים".
המטרה של ההצעה היא להעביר את כל הסיוע לעזה באופן בלעדי דרך המרכזים הללו במהלך 90 ימים, כאשר "מרכז התיאום האזרחי-צבאי יפקח על ביטחון השיירות ויבטיח זאת באמצעות פיקוח של מטוסים בלתי מאוישים כדי להבטיח שחמאס לא יתנגד למשאיות".
התוכנית כוללת מנגנון לקליטת או החלפת "המוסד ההומניטרי של עזה" בארגונים אחרים כמו הצלב האדום ו"תיק השומרוני", שהוא ארגון סיוע נוצרי-אווילגי. בהקשר זה, אמר סטיבן סנייד, דובר "תיק השומרוני": "הארגון קיבל הצעה להשתתף בתוכנית של הממשלה האמריקאית לספק סיוע הומניטרי לתושבי עזה.. אבל איננו יודעים את הפרטים, כי (התוכנית) עדיין נמצאת בפיתוח".
בתגובה לשאלה על ההצעה, ציין דובר "המוסד ההומניטרי של עזה" כי "התוכנית ארוכת הטווח של המוסד היא להמשיך לספק סיוע כל עוד יש צורך בכך". המוסד אישר שיש לו "כיום מימון מספיק להמשיך לפעול עד סוף נובמבר". יש לציין כי המוסד עצר את פעולתו זמנית, והחלוקה האחרונה של הסיוע הייתה לפני 13 ימים, והוא פורק אחד מאתרי החלוקה שלו, אך הדובר ציין את האפשרות "לפתוח מחדש את האתר במקומות אחרים בעזה".
סביר להניח שההצעה האמריקאית החדשה תעורר דאגה באומות המאוחדות ובארגוני הסיוע הבינלאומיים, בשל הדמיון החלקי שלה לדגם הפעולה של "המוסד ההומניטרי של עזה" שמתבסס על מרכזי חלוקה בטוחים עם נוכחות של מלווים חמושים.
נציג סיוע בינלאומי בכיר, שביקש להישאר בעילום שם, הביע דאגה ואמר: "תיאור מרכזי הסיוע מעורר דאגה רבה כי הם דומים לאתרי המוסד ההומניטרי של עזה באזורים הנתונים לשליטת הכוחות הישראליים".
מנגד, הסביר נציג אמריקאי (שגם ביקש להישאר בעילום שם) כי "ההצעה משקפת רעיונות שנבחנים על ידי ארצות הברית", והדגיש כי "זה לא הרעיון היחיד לתהליך הסיוע", ודחה לנחש את הסבירות ליישומו.
יש לציין כי לפני הפסקת האש שהחלה ב-10 באוקטובר, בהתאם לתוכנית של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, ישראל וארצות הברית רצו שהאומות המאוחדות יפעלו דרך "המוסד ההומניטרי של עזה". אך הארגון הבינלאומי וארגוני סיוע אחרים דחו זאת, והטילו ספק בנייטרליות של המוסד, והאשימו את מודל החלוקה שלו "בצבאיות הסיוע והכנסת האוכלוסייה לגלות".