תיקון השכר בסוריה: בין השאיפות לאתגרים
September 1, 202559 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
בניסיון להתמודד עם האתגרים הכלכליים שסוריה מתמודדת איתם, בולט שר האוצר מוחמד יסר ברנייה ומבהיר כי משרדו "עובד למען הציבור ולא משרד גבייה כפי שחושבים חלק". הצהרה זו מגיעה בהקשר של סדרת רפורמות פיננסיות שמטרתן לשפר את המצב הכלכלי של האזרחים, במיוחד של עובדי המגזר הציבורי.
השכר בסוריה חווה עלייה משמעותית של 200%, בהתאם לצו הנשיאותי מספר 102 לשנת 2025, שהוציא הנשיא אחמד אלשארע ביוני האחרון. עלייה זו כללה את העובדים האזרחיים והצבאיים במוסדות המדינה, והעלתה את השכר המינימלי ל-750 אלף לירות סוריות לחודש. כמו כן, העלייה כללה את הפנסיות באחוזים דומים.
השר ברנייה מסביר כי העלאות אלו בוצעו בשלוש שלבים. השלב הראשון התמקד בעלייה כללית בשכר, בעוד שהשלב השני עסק במה שנקרא "עלאות איכותיות" שהיו מיועדות לתפקידים רגישים כמו שופטים. השלב השלישי, המתוכנן ליישום בשנה הבאה, שואף לאחד את השכר ברמה הלאומית ולסגור את הפערים בין המחוזות השונים.
אך הרפורמות הללו מתמודדות עם אתגרים חמורים. הכלכלה הסורית עדיין סובלת מהשפעות שנות מלחמה ועונשין בינלאומיים, ורמות האינפלציה הגבוהות מאיימות להחליש את הכוח הקנייה של העלאות האחרונות. כמו כן, השאלת הכללת העלאות אלו עדיין נמצאת במחלוקת, כאשר הצו השאיר מחוץ למעגל קבוצות רבות כמו עובדים עם חוזים זמניים או על בסיס ייצור.
השר מדגיש כי רפורמות אלו הן חלק ממערכת רחבה יותר שמטרתה לתקן את השירות הציבורי והשירותים הפיננסיים הממשלתיים, עם דגש על מאבק בבירוקרטיה ובשחיתות. אך השאלה שנותרת פתוחה היא: האם רפורמות אלו יהיו מספיקות להשגת חיים בכבוד לאזרחים לאור האתגרים הכלכליים העצומים שהמדינה מתמודדת איתם?
הרפורמות הפיננסיות מהוות צעד בכיוון הנכון, אך הצלחתן תתבסס על גורמים רבים, כולל שיפור המצב הביטחוני, משיכת השקעות זרות, טיפול בסיבות לאינפלציה, והבטחת הכללה רחבה יותר של הקבוצות המועילות. הדרך להתאוששות כלכלית עדיין ארוכה, ועליות אלו עשויות להיות רק התחלה לכך.
השכר בסוריה חווה עלייה משמעותית של 200%, בהתאם לצו הנשיאותי מספר 102 לשנת 2025, שהוציא הנשיא אחמד אלשארע ביוני האחרון. עלייה זו כללה את העובדים האזרחיים והצבאיים במוסדות המדינה, והעלתה את השכר המינימלי ל-750 אלף לירות סוריות לחודש. כמו כן, העלייה כללה את הפנסיות באחוזים דומים.
השר ברנייה מסביר כי העלאות אלו בוצעו בשלוש שלבים. השלב הראשון התמקד בעלייה כללית בשכר, בעוד שהשלב השני עסק במה שנקרא "עלאות איכותיות" שהיו מיועדות לתפקידים רגישים כמו שופטים. השלב השלישי, המתוכנן ליישום בשנה הבאה, שואף לאחד את השכר ברמה הלאומית ולסגור את הפערים בין המחוזות השונים.
אך הרפורמות הללו מתמודדות עם אתגרים חמורים. הכלכלה הסורית עדיין סובלת מהשפעות שנות מלחמה ועונשין בינלאומיים, ורמות האינפלציה הגבוהות מאיימות להחליש את הכוח הקנייה של העלאות האחרונות. כמו כן, השאלת הכללת העלאות אלו עדיין נמצאת במחלוקת, כאשר הצו השאיר מחוץ למעגל קבוצות רבות כמו עובדים עם חוזים זמניים או על בסיס ייצור.
השר מדגיש כי רפורמות אלו הן חלק ממערכת רחבה יותר שמטרתה לתקן את השירות הציבורי והשירותים הפיננסיים הממשלתיים, עם דגש על מאבק בבירוקרטיה ובשחיתות. אך השאלה שנותרת פתוחה היא: האם רפורמות אלו יהיו מספיקות להשגת חיים בכבוד לאזרחים לאור האתגרים הכלכליים העצומים שהמדינה מתמודדת איתם?
הרפורמות הפיננסיות מהוות צעד בכיוון הנכון, אך הצלחתן תתבסס על גורמים רבים, כולל שיפור המצב הביטחוני, משיכת השקעות זרות, טיפול בסיבות לאינפלציה, והבטחת הכללה רחבה יותר של הקבוצות המועילות. הדרך להתאוששות כלכלית עדיין ארוכה, ועליות אלו עשויות להיות רק התחלה לכך.
