האם התרגום של ההקלות הכלכליות בסוריה יוביל ליציבות אמיתית?
August 31, 2025307 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
טום בראק, שליח וושינגטון לדמשק, אישר כי היציבות במדינה לא תושג אלא באמצעות אפשרות הכלכלה לפעול. החזון החדש הזה התגשם בהחלטה האמריקאית האחרונה להקל את המגבלות על הייצוא האזרחי לסוריה, בשינוי בולט מהמדיניות שנמשכה יותר מעשור.
משרד המסחר האמריקאי הודיע על כלל חדש שמקל על דרישות רישוי הייצוא האזרחי לסוריה, כך שניתן לייצא סחורות, תוכנות וטכנולוגיות אמריקאיות לשימוש אזרחי טהור ללא צורך ברישוי ברוב המקרים. ההקלות הללו כוללות תחומים חיוניים כמו מכשירי תקשורת לצריכה, ציוד תעופה אזרחי, ומגזרי תשתיות תקשורת, ביוב והפקת אנרגיה.
ג'פרי קיסלר, סגן שר המסחר האמריקאי לענייני תעשייה וביטחון, מתאר את הצעד הזה כהוכחה לכך שממשלת טראמפ עומדת בהבטחתה להעניק לעם הסורי "התחלה חדשה" במאמציהם לעתיד יציב תחת ממשלת דמשק.
אך השאלה שעולה היא: האם ההקלות הכלכליות מספיקות בלבד כדי להשיג את היציבות הרצויה? הניסיון ההיסטורי מראה כי הסרת הסנקציות והקלת הסחר, למרות חשיבותן, אינן מספיקות כדי להבטיח יציבות במדינה שהמלחמה קרעה אותה במשך יותר מ-14 שנים. היציבות האמיתית זקוקה ליותר מזה: היא זקוקה לפיוס לאומי, לשיקום כולל, ולרפורמה מוסדית עמוקה.
נראה כי הצעדים האמריקאיים הללו מגיעים בהקשר בינלאומי רחב יותר, כאשר לפניהם מספר מדינות אירופיות הודיעו על הסרת הסנקציות הכלכליות מדמשק לאחר נפילת משטר אסד. השינוי הבינלאומי כלפי סוריה נראה כהכרה בכך שמדיניות הבידוד והסנקציות לא השיגה את מטרותיה, ושישנה הזדמנות חדשה שיש לנצל.
אך האתגרים עדיין עצומים. הכלכלה הסורית סובלת מהרס עצום, התשתיות זקוקות לשיקום כולל, והמערכת הבנקאית זקוקה לרפורמה יסודית, לא לדבר על האתגרים הביטחוניים והפוליטיים שעדיין קיימים.
הקשר שהקים השליח האמריקאי בין אפשרות הכלכלה להשגת היציבות נראה הגיוני, אך הדרך עדיין ארוכה. ההצלחה תדרוש יותר מהסרת סנקציות בלבד, אלא תדרוש חזון כולל ורצון פוליטי אמיתי מכל הצדדים, ותמיכה בינלאומית מתמשכת, ומעורבות פעילה של המגזר הפרטי.
סוריה עומדת היום בצומת דרכים. ההחלטות הבינלאומיות האחרונות פותחות חלון תקווה, אך הפיכת תקווה זו למציאות מוחשית תהיה מבחן אמיתי לממשלה החדשה ולתמיכה הבינלאומית כאחד.
משרד המסחר האמריקאי הודיע על כלל חדש שמקל על דרישות רישוי הייצוא האזרחי לסוריה, כך שניתן לייצא סחורות, תוכנות וטכנולוגיות אמריקאיות לשימוש אזרחי טהור ללא צורך ברישוי ברוב המקרים. ההקלות הללו כוללות תחומים חיוניים כמו מכשירי תקשורת לצריכה, ציוד תעופה אזרחי, ומגזרי תשתיות תקשורת, ביוב והפקת אנרגיה.
ג'פרי קיסלר, סגן שר המסחר האמריקאי לענייני תעשייה וביטחון, מתאר את הצעד הזה כהוכחה לכך שממשלת טראמפ עומדת בהבטחתה להעניק לעם הסורי "התחלה חדשה" במאמציהם לעתיד יציב תחת ממשלת דמשק.
אך השאלה שעולה היא: האם ההקלות הכלכליות מספיקות בלבד כדי להשיג את היציבות הרצויה? הניסיון ההיסטורי מראה כי הסרת הסנקציות והקלת הסחר, למרות חשיבותן, אינן מספיקות כדי להבטיח יציבות במדינה שהמלחמה קרעה אותה במשך יותר מ-14 שנים. היציבות האמיתית זקוקה ליותר מזה: היא זקוקה לפיוס לאומי, לשיקום כולל, ולרפורמה מוסדית עמוקה.
נראה כי הצעדים האמריקאיים הללו מגיעים בהקשר בינלאומי רחב יותר, כאשר לפניהם מספר מדינות אירופיות הודיעו על הסרת הסנקציות הכלכליות מדמשק לאחר נפילת משטר אסד. השינוי הבינלאומי כלפי סוריה נראה כהכרה בכך שמדיניות הבידוד והסנקציות לא השיגה את מטרותיה, ושישנה הזדמנות חדשה שיש לנצל.
אך האתגרים עדיין עצומים. הכלכלה הסורית סובלת מהרס עצום, התשתיות זקוקות לשיקום כולל, והמערכת הבנקאית זקוקה לרפורמה יסודית, לא לדבר על האתגרים הביטחוניים והפוליטיים שעדיין קיימים.
הקשר שהקים השליח האמריקאי בין אפשרות הכלכלה להשגת היציבות נראה הגיוני, אך הדרך עדיין ארוכה. ההצלחה תדרוש יותר מהסרת סנקציות בלבד, אלא תדרוש חזון כולל ורצון פוליטי אמיתי מכל הצדדים, ותמיכה בינלאומית מתמשכת, ומעורבות פעילה של המגזר הפרטי.
סוריה עומדת היום בצומת דרכים. ההחלטות הבינלאומיות האחרונות פותחות חלון תקווה, אך הפיכת תקווה זו למציאות מוחשית תהיה מבחן אמיתי לממשלה החדשה ולתמיכה הבינלאומית כאחד.
