ירידה חסרת תקדים במליחות מי האוקיינוס ההודי הדרומי מעוררת דאגה בקרב מדענים
האוקיינוס ההודי הדרומי מול חופי מערב אוסטרליה חווה שינוי מדהים, כאשר מליחות מי הים שם יורדת בקצב שלא נצפה בשום מקום אחר בחצי הכדור הדרומי, מה שמעורר עניין בקרב מדענים ברחבי העולם.
מליחות מי הים מסבירה כיצד שכבות המים מצטברות, כיצד הזרמים מעבירים חום ברחבי הכדור, ועד כמה חומרים מזינים מגיעים לפני השטח המוארים באור השמש, שם מתחילות רוב צורות החיים הימיות.
* עליית הטמפרטורות מעצבת מחדש את הזרמים באוקיינוס
מחקר שפורסם באתר SciTechDaily בכתב העת Nature Climate Change הראה כי עליית הטמפרטורות הגלובליות במהלך השישים השנים האחרונות שינתה את דפוסי הרוחות והזרמים האוקייניים המרכזיים.
שינוי זה הביא לזרימה של כמויות הולכות וגדלות של מים מתוקים לדרום האוקיינוס ההודי, מה שמאיים לעצב מחדש את האינטראקציה בין האוקיינוס לאטמוספירה, להשפיע על מערכות הסיבוב הגלובליות שמסדרות את האקלים, וליצור לחצים גדולים על המערכות האקולוגיות הימיות.
והצהיר הפרופסור למדעי האטמוספירה והאוקיינוסים ווי צ'ינג האן:
"אנו עדים לשינוי רחב היקף בתנועת המים המתוקים באוקיינוס. השינויים הללו מתרחשים באזור שממלא תפקיד מרכזי בסיבוב האוקיינוסים הגלובלי".
* מאגר המים המתוקים והחגורה המעבירה
המדענים מצביעים על כך שחלק גדול מהמים המתוקים מגיע מאזור טרופי רחב המשתרע ממזרח האוקיינוס ההודי ועד מערב האוקיינוס השקט, שבו הגשמים העזים מפחיתים את מליחות מי השטח, ושומרים על ניקיונם היחסי.
אזור זה ידוע בשם "מאגר המים המתוקים באוקיינוסים ההודי והשקט".
מאגר זה מחובר למה שמכונה הסיבוב התרמי המלוח או "החגורה המעבירה", שהיא מערכת עולמית של זרמים שמעבירה חום, מלח ומים מתוקים בין אגן האוקיינוסים, ומשפיעה אפילו על התנאים באוקיינוס האטלנטי, שם המים הקרים והצפופים שוקעים צפונה ואז חוזרים דרומה דרך העמק כדי להשלים את מחזור האוקיינוסים.
* ירידת מליחות חסרת תקדים
בדרך כלל, מי דרום-מערב אוסטרליה עשירים במלח בשל כך שהתאדות חורגת ממקצב המשקעים, אך תצפיות ארוכות טווח מראות כי האיזון הזה מתחיל להשתנות.
צוותו של האן מעריך כי שטח המים המלוחים באזור זה ירד בכ-30% במהלך השישים השנים האחרונות, מה שמייצג את הירידה המהירה ביותר במליחות בחצי הכדור הדרומי.
החוקר הראשי ג'ינגשין צ'ן, מהמכון למדעי האוקיינוסים בים סין הדרומי של האקדמיה הסינית למדעים, הסביר כי כמות המים המתוקים הזורמת שווה להוספת כ-60% מכמות המים באגם טהו בשנה, מה שמספיק לספק מים לשתייה לכל תושבי ארצות הברית במשך יותר מ-380 שנים.
* מים פחות צפופים והשפעות על החיים הימיים
עם עליית זרימת המים המתוקים, מי הים הופכים לפחות צפופים, ונוטים להישאר מעל המים המלוחים הכבדים, מה שמגביר את ההפרדה בין השכבות השטחיות לעמוקות ומגביל את התערובת האנכית שמעבירה חום וחומרים מזינים באוקיינוס.
זה עלול לגרום לנזק ישיר לחיים הימיים, כאשר החומרים המזינים בשכבות העליונות, שעליהם מסתמכים האורגניזמים הימיים, פוחתים, והחום נלכד קרוב לפני השטח, מה שמחמיר את הלחצים של עליית טמפרטורת האוקיינוסים על האורגניזמים הימיים.
והדגיש צ'ן:
"שינויים במליחות יכולים להשפיע על הפלאנקטון והעשב הימי, שהם הבסיס של המערכת האקולוגית הימית, מה שעלול להוביל להשפעה ארוכת טווח על המגוון הביולוגי באוקיינוסים".
עם המשך השינויים המהירים הללו במליחות האוקיינוס ההודי, מדענים מזהירים כי מה שמתרחש עשוי להיות סימן לשינויים רחבים יותר בסיבוב האוקיינוסים ובמערכות האקלים הגלובליות, מה שהופך את המעקב אחר תופעה זו והבנת השלכותיה על הסביבה הימית לחיוניות לעתיד הכוכב.
