תום בראק דורש מנורי אלמלכי למשוך את מועמדותו לראשות הממשלה

בהתפתחות פוליטית בולטת המשקפת את מורכבות המצב סביב הקמת הממשלה העיראקית הבאה, חשפו מקורות מיוחדים על פגישה שהתקיימה בין שליח ארה"ב תום בראק לראש ממשלת עיראק לשעבר נורי אלמלכי בבירה העיראקית בגדד, وسط התנגדות אמריקאית ברורה למועמדותו לראשות הממשלה.

* מסר ישיר: משיכת המועמדות

על פי המקורות, הודיע בראק לאלמלכי על הצורך למשוך את מועמדותו לראשות הממשלה, ברמז ברור לעמדת וושינגטון המתנגדת לחזרתו לתפקיד.

אלא שהתגובה של אלמלכי הייתה נחרצת, כאשר הוא הדגיש שהוא לא ייסוג "אף פעם", מתוך כבוד _כפי שאמר_ לריבונות המדינה ורצונה, והדגיש שאין לאף אחד את הזכות לומר לבחור את פלוני ולא לבחור את אלמוני.

במקביל, הבהיר שליח ארה"ב לראש הממשלה הנוכחי מוחמד שיהאן אלסודאני כי ארצות הברית אינה נושאת בעמדה אישית נגד אלמלכי, בניסיון להפריד בין ההתנגדות הפוליטית לבין הסכסוך האישי.

* מהלך משפטי וחוקתי

הפגישה האמריקאית לא הסתכמה במנהיגות המבצעת, שכן בראק דן גם עם נשיא מועצת המשפט העליון השופט פאהק זיידאן על תפקיד המשפט במילוי הדרישות החוקתיות בשלב הבא, ובראשן בחירת נשיא המדינה והקמת הממשלה.

הדגיש זיידאן במהלך הפגישה את חשיבות ההקפדה על לוחות הזמנים החוקתיים, והדגיש כי המשפט העיראקי חזר על הצורך לכבד את ההליכים החוקתיים בתהליך הקמת השלטון המבצע.

* "המסגרת המתואמת" מתעקשת על המועמד שלה

אלמלכי, שנהנה מתמיכת "המסגרת המתואמת" _הקואליציה הגדולה בפרלמנט העיראקי הכוללת מפלגות שיעיות בולטות, רובן קרובות לאיראן_ הדגיש כי מועמדותו הגיעה בהסכם בתוך המסגרת, ואומר:

"כבוד להסכם הזה, אין נסיגה עד הסוף".

כמו כן, הוא הדגיש את מחויבותו להגביל את הנשק בידי המדינה, דרישה שגם וושינגטון מעלה, תוך שהוא מכיר שקיבל "מסרים מרובים" בתקופה האחרונה הנוגעים לדרישות הקשורות למדינה, ברמז ללחצים אמריקאיים גוברים.

* אזהרה מוושינגטון

וההתפתחויות הללו מגיעות בזמן שבו הרשויות העיראקיות מדגישות כי הקמת הממשלה היא עניין ריבוני פנימי, למרות האיום של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להפסיק את הסיוע האמריקאי לבגדד במקרה של התעקשות על מינוי אלמלכי.

אלמלכי (75 שנים) כיהן כראש ממשלה בין השנים 2006ל-2014 בשתי כהונות שראו אירועים מכריעים, ביניהם נסיגת הכוחות האמריקאיים מעיראק, ועליית האלימות העדתית, ושליטת ארגון דאעש על שטחים נרחבים במדינה.

כהונתו השנייה חוותה ירידה ניכרת במערכות היחסים עם וושינגטון, במקביל לעליית הקשרים שלו עם טהראן, מה שגרם לטראמפ לתאר אותו בעבר כ"בחירה רעה".

בין הלחצים מבחוץ להתעקשות מבפנים, עיראק עומדת שוב בפני מבחן פוליטי רגיש, כאשר החישובים האזוריים והבינלאומיים מתנגשים עם הדרישות החוקתיות, בעוד זהות ראש הממשלה הבא נותרת פתוחה להנחות מרובות.