תפקיד הדיפלומטיה הצרפתית במצב הסורי הוא פעיל למרות העומס
August 10, 202596 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן
16
במאמציה לשוב למעמד של שחקן מרכזי במצב הסורי, צרפת משקיעה מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים למלא את החלל שנוצר בעקבות היעדר אסטרטגיה אירופית מאוחדת, תוך שהיא מנצלת את ניסיונות התיווך בין הצדדים הסוריים, וזה מתבטא בה hosting הפגישה הרשמית הראשונה בין נציגים סורים לישראלים ובתיווך בין דמשק ל"כוחות סוריה הדמוקרטיים" (קצ"ד), למרות שנסיגת הממשלה הסורית מאוחר יותר מהשיחות.
הגישה המגוונת מתמקדת, כך שבתחום הפוליטי מתנהל דיאלוג בין הממשלה הזמנית לרכיבים הסוריים ובתחום הביטחוני מתמקדים במאבק בטרור ובחיזוק היציבות, בעוד שהתחום המשפטי מתעקש על דרישה להעמיד לדין את המפרים את ההפרות.
צרפת פועלת לנצל את הקשרים ההיסטוריים ולהשתמש ב"כוח הרך" הצרפתי (לשוני, תרבותי, חינוכי) כדי לחזק את השפעתה ולשמור על נוכחות במזרח התיכון דרך שני המקרים הסוריים והלבנוניים.
ישנם מספר אתגרים העומדים בפני הדיפלומטיה הצרפתית, בראשם העומס האזורי ותחרות האינטרסים האמריקאיים, הרוסיים, הטורקיים והאיראניים ומגבלות היכולת להטיל מדיניות בשטח והיעדר עמדה מאוחדת של האיחוד האירופי כלפי סוריה.
פריז מתבססת על דיפלומטיה סימבולית כמו הנוכחות בשיחות מבלי יכולת אמיתית להטיל פתרונות ולשלב בין ערוצים רשמיים ולא רשמיים. וההתמקדות במיקום הגיאופוליטי דרך חיזוק התפקיד הצרפתי במזרח הערבי.
ייתכן שפריז הצליחה להחזיר את סוריה לתמונה הדיפלומטית הבינלאומית ושמרה על ערוצי תקשורת עם כל הצדדים, אך בצורה מוגבלת למעשה בשטח, היא מתבססת כמעט לחלוטין על כוח רך מול כוחות שיש להם כלים קשים.
ומכאן מתמצה יכולתה לחזק את השפעתה דרך הצלחתה להחיות את המשא ומתן בין דמשק ל"קצ"ד" ומידת מוכנות הכוחות הגדולים (ובעיקר ארצות הברית) לקבל את תיווכה.
בנוסף ליכולתה להציע תמריצים מוחשיים לצדדים הסוריים.
צרפת נותרת שחקן משני בהשוואה לכוחות הגדולים הפועלים בסוריה, אך הדיפלומטיה הגמישה שלה מעניקה לה הזדמנות לשמור על נוכחות באחד מהמקרים המורכבים ביותר באזור.
הגישה המגוונת מתמקדת, כך שבתחום הפוליטי מתנהל דיאלוג בין הממשלה הזמנית לרכיבים הסוריים ובתחום הביטחוני מתמקדים במאבק בטרור ובחיזוק היציבות, בעוד שהתחום המשפטי מתעקש על דרישה להעמיד לדין את המפרים את ההפרות.
צרפת פועלת לנצל את הקשרים ההיסטוריים ולהשתמש ב"כוח הרך" הצרפתי (לשוני, תרבותי, חינוכי) כדי לחזק את השפעתה ולשמור על נוכחות במזרח התיכון דרך שני המקרים הסוריים והלבנוניים.
ישנם מספר אתגרים העומדים בפני הדיפלומטיה הצרפתית, בראשם העומס האזורי ותחרות האינטרסים האמריקאיים, הרוסיים, הטורקיים והאיראניים ומגבלות היכולת להטיל מדיניות בשטח והיעדר עמדה מאוחדת של האיחוד האירופי כלפי סוריה.
פריז מתבססת על דיפלומטיה סימבולית כמו הנוכחות בשיחות מבלי יכולת אמיתית להטיל פתרונות ולשלב בין ערוצים רשמיים ולא רשמיים. וההתמקדות במיקום הגיאופוליטי דרך חיזוק התפקיד הצרפתי במזרח הערבי.
ייתכן שפריז הצליחה להחזיר את סוריה לתמונה הדיפלומטית הבינלאומית ושמרה על ערוצי תקשורת עם כל הצדדים, אך בצורה מוגבלת למעשה בשטח, היא מתבססת כמעט לחלוטין על כוח רך מול כוחות שיש להם כלים קשים.
ומכאן מתמצה יכולתה לחזק את השפעתה דרך הצלחתה להחיות את המשא ומתן בין דמשק ל"קצ"ד" ומידת מוכנות הכוחות הגדולים (ובעיקר ארצות הברית) לקבל את תיווכה.
בנוסף ליכולתה להציע תמריצים מוחשיים לצדדים הסוריים.
צרפת נותרת שחקן משני בהשוואה לכוחות הגדולים הפועלים בסוריה, אך הדיפלומטיה הגמישה שלה מעניקה לה הזדמנות לשמור על נוכחות באחד מהמקרים המורכבים ביותר באזור.
