שאיפות חזרת חברות הנפט לסוריה מתמודדות עם אתגרי המציאות

חברת "גולף סנדס" אינה זרה לנוף הנפט הסורי. היא נכנסה למדינה בשנת 2003 באמצעות הסכם חלוקת ייצור עם חברת "סינוקימ" הסינית לפיתוח שדה "בלוק 26" בצפון מזרח סוריה, שהפיק כ-25 אלף חביות ביום לפני הפסקת הפעולות בשנת 2011 בשל הסנקציות והמצב הביטחוני.
החברה הבריטית מציעה כעת את "פרויקט התקווה" שמטרתו להשקיע במשאבי הנפט בצורה חוקית ושקופה, עם אפשרות להשגת הכנסות של עד 20 מיליארד דולר בשנה לפי הערכותיה. היא גם מציינת כי השדה מכיל יותר ממיליארד חביות של משאבים ניתנים להפקה, עם אפשרות להגדיל את הייצור ל-100 אלף חביות ביום.
אך הדרך לשיקום עדיין מלאה באתגרים ביטחוניים ובהפסדים כלכליים, והערכות החברה מצביעות על הפסדים המוערכים ב-14 מיליארד דולר, והתשתיות זקוקות להשקעות משמעותיות לשיקום המתקנים שנפגעו, והסביבה התפעולית זקוקה להבטחת תנאי יציבות ושקיפות לחברות הבינלאומיות.
משא ומתן זה מהווה מבחן אמיתי ליכולת הממשלה הסורית למשוך השקעות בינלאומיות לאחר שנים של בידוד. הצלחתה עשויה לפתוח את הדלת לחזרת חברות נפט נוספות, בעוד שכישלונה עלול להחזיר את הכלכלה הסורית לנקודת ההתחלה.
העולם עוקב אחרי התפתחויות אלו, שכן הנפט הסורי עשוי להפוך למרכזי במשוואת האנרגיה הגלובלית, במיוחד עם הצרכים ההולכים וגדלים לשיקום. אך ההצלחה תתבסס על יכולת כל הצדדים להתגבר על המחלוקות הפוליטיות ולשים את האינטרסים הכלכליים של העם הסורי בראש.