ההכרה במדינת פלסטין: מהלך דיפלומטי שמבסס את גבולות 1967 ומתמודד עם ההתרחבות הישראלית

הקבוצה המוצהרת, הכוללת לצד צרפת את בריטניה, אוסטרליה, קנדה, בלגיה, לוקסמבורג, פורטוגל, מלטה, אנדורה וסן מרינו, שולחת מסר ברור שהקהילה הבינלאומית כבר לא עומדת מנגד מול המעשים החד צדדיים של ישראל. כמו כן, ההדגשה הצרפתית כי גבולות 1967 הם הגבולות העתידיים של המדינה הפלסטינית מהווה מסגרת ברורה לפתרון שאותן מדינות מאמצות.
האזהרה הצרפתית כי הסיפוח הישראלי של הגדה המערבית מהווה "קו אדום ברור" ו"הפרה חמורה של החוק הבינלאומי" משקפת דאגה אירופית גוברת מהמדיניות הישראלית תחת ממשלת נתניהו. עמדה זו מתיישבת עם ההצהרות האחרונות של הנשיא מקרון שתקף בחריפות את הפעולות הישראליות בעזה, והגדיר אותן כ"כישלון" שמוביל להשמדת תדמית ישראל ואמינותה בעולם.
מעניין לציין שההכרזה הצרפתית כללה גם עידוד לרשויות הסוריות "להתקדם בשיח שלהן עם ישראל כדי להבטיח את ביטחון סוריה", מה שמעיד על ראייה אירופית כוללת לאזור המזרח התיכון המתמקדת בדיפלומטיה ובפשרות פוליטיות במקום באופציות צבאיות.
מהלך דיפלומטי גדול זה מגיע כהכנה לוועידה המתוכננת בנושא הסוגיה הפלסטינית ב-22 בספטמבר הקרוב, אשר סעודיה וצרפת ישתפו פעולה בנשיאותה. הוועידה שבה הבטיח מקרון את ההכרה הצרפתית במדינת פלסטין, מהווה ניסיון רציני להפעיל מחדש את תהליך השלום על בסיסים חדשים, תוך בידוד חמאס באמצעות אופציית הדיפלומטיה וההכרה הבינלאומית.
ההתפתחויות האחרונות מעידות על שינוי מהותי בעמדה הבינלאומית, כאשר הסוגיה הפלסטינית כבר לא נחשבת רק לסוגיה אזורית, אלא הפכה למבחן למחויבות לחוק הבינלאומי ועקרונות הצדק. ההכרה הגוברת במדינת פלסטין משקפת הבנה בינלאומית כי פתרון שתי המדינות הוא ההבטחה היחידה ליציבות מתמשכת באזור.
בעוד המדינות הללו מתכוננות לקיים את הכנס ההיסטורי שלהן בניו יורק, נשאלת השאלה: האם מהלך זה יהיה מספיק כדי להרתיע את ישראל מהמדיניות של התרחבות וסיפוח, או שמא זה יהיה רק עוד הצהרה דיפלומטית נוספת שתתווסף לרשימה של הצהרות שלא יושמו בשטח?