מקראון מתקשר עם הסיסי ועם יורש העצר הסעודי לקראת ועידת פתרון שתי המדינות
September 21, 2025119 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
במהלך דיפלומטי אינטנסיבי, התקשר הנשיא הצרפתי עמנואל מקראון בשיחות טלפון נפרדות עם הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי ועם יורש העצר הסעודי הנסיך מוחמד בן סלמאן, כדי לתאם את ההכנות הסופיות לועידת פתרון שתי המדינות המתוכננת להתקיים ברמה של פסגה.
שיחות אלו הגיעו לאחר הוועידה הבינלאומית ברמה גבוהה שהתקיימה בניו יורק בין ה-28 ל-30 ביולי האחרון, בראשות משותפת של סעודיה וצרפת, ובשתParticipation רחבה של פלסטינים למרות ההיעדרות האמריקאית. ועידה זו הניבה את הצהרת ניו יורק שהתקבלה לאחר מכן על ידי 142 מדינות באספה הכללית של האומות המאוחדות, מול התנגדות של 10 מדינות והימנעות של 12 אחרות.
במהלך השיחות, דנו מקראון ויורש העצר מוחמד בן סלמאן בתוצאות הוועידה הבינלאומית הקודמת ובמנגנונים לתמיכה במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהשיג שלום כולל. שני הצדדים ציינו את העלייה המשמעותית במספר המדינות שהביעו את רצונן להכיר במדינה הפלסטינית, מה שמעיד על הסכמה בינלאומית הולכת ומתרקמת לגבי הצורך בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
מנגד, שיחת מקראון עם א-סיסי עסקה בחשיבות הוועידה הקרובה כצעד מרכזי לקידום עקרון פתרון שתי המדינות, עם הדגשה על הצורך בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ובירתה ירושלים המזרחית. א-סיסי הביע את ברכתו להצהרת צרפת על כוונתה להכיר במדינת פלסטין, והחשיב זאת כתרומה חיובית להשגת שלום צודק ומקיף באזור.
מהלכים דיפלומטיים אלו מגיעים בזמן שבו 11 מדינות, ביניהן בריטניה, צרפת, אוסטרליה ומלטה, הביעו את רצונן להכיר במדינת פלסטין במהלך עבודות הסיבוב ה-80 של האספה הכללית של האומות המאוחדות. צעדים קולקטיביים אלו מהווים לחץ דיפלומטי חסר תקדים על ישראל ובעלי בריתה, ומצביעים על שינוי מהותי בעמדה הבינלאומית כלפי הסוגיה הפלסטינית.
נראה כי המאמץ המשותף הצרפתי-סעודי-מצרי מכוון ליצור תנופה בינלאומית מספקת כדי לדחוף את תהליך השלום לעבר מסלול חדש, המבוסס על הכרה במדינה הפלסטינית ככניסה לסיום הסכסוך במקום להיות תוצאה של הסכם סופי. כיוון זה עשוי להוות נקודת מפנה היסטורית באחד הסכסוכים הארוכים ביותר בעידן המודרני.
שיחות אלו הגיעו לאחר הוועידה הבינלאומית ברמה גבוהה שהתקיימה בניו יורק בין ה-28 ל-30 ביולי האחרון, בראשות משותפת של סעודיה וצרפת, ובשתParticipation רחבה של פלסטינים למרות ההיעדרות האמריקאית. ועידה זו הניבה את הצהרת ניו יורק שהתקבלה לאחר מכן על ידי 142 מדינות באספה הכללית של האומות המאוחדות, מול התנגדות של 10 מדינות והימנעות של 12 אחרות.
במהלך השיחות, דנו מקראון ויורש העצר מוחמד בן סלמאן בתוצאות הוועידה הבינלאומית הקודמת ובמנגנונים לתמיכה במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהשיג שלום כולל. שני הצדדים ציינו את העלייה המשמעותית במספר המדינות שהביעו את רצונן להכיר במדינה הפלסטינית, מה שמעיד על הסכמה בינלאומית הולכת ומתרקמת לגבי הצורך בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
מנגד, שיחת מקראון עם א-סיסי עסקה בחשיבות הוועידה הקרובה כצעד מרכזי לקידום עקרון פתרון שתי המדינות, עם הדגשה על הצורך בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ובירתה ירושלים המזרחית. א-סיסי הביע את ברכתו להצהרת צרפת על כוונתה להכיר במדינת פלסטין, והחשיב זאת כתרומה חיובית להשגת שלום צודק ומקיף באזור.
מהלכים דיפלומטיים אלו מגיעים בזמן שבו 11 מדינות, ביניהן בריטניה, צרפת, אוסטרליה ומלטה, הביעו את רצונן להכיר במדינת פלסטין במהלך עבודות הסיבוב ה-80 של האספה הכללית של האומות המאוחדות. צעדים קולקטיביים אלו מהווים לחץ דיפלומטי חסר תקדים על ישראל ובעלי בריתה, ומצביעים על שינוי מהותי בעמדה הבינלאומית כלפי הסוגיה הפלסטינית.
נראה כי המאמץ המשותף הצרפתי-סעודי-מצרי מכוון ליצור תנופה בינלאומית מספקת כדי לדחוף את תהליך השלום לעבר מסלול חדש, המבוסס על הכרה במדינה הפלסטינית ככניסה לסיום הסכסוך במקום להיות תוצאה של הסכם סופי. כיוון זה עשוי להוות נקודת מפנה היסטורית באחד הסכסוכים הארוכים ביותר בעידן המודרני.
