משבר ממשלתי ושסע פוליטי מאיימים על יציבות צרפת .. מהן התסריטים האפשריים?
September 6, 2025182 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
צרפת מתכוננת להתערבות שבוע גורלי שעשוי לקבוע את עתידה הפוליטי והכלכלי, כאשר צפוי שהממשלה של ראש הממשלה פרנסואה ביירו תיפול במהלך ישיבת האמון באספה הלאומית ביום שני הקרוב. תסריט זה אינו מפתיע, אלא תוצאה טבעית של משבר פוליטי כרוני שהמדינה חווה מאז הבחירות legislative האחרונות שלא הניבו רוב ברור.
ביירו, שהחליף את גבריאל אטל לפני חודשים ספורים, נראה כקורבן של משוואה פוליטית בלתי אפשרית: ממשלה ללא רוב פרלמנטרי הנתמכת על ידי גושים בעלי אינטרסים מנוגדים. השמאל בכל גווניו והימין הקיצוני מסכימים לדחות את מדיניות הצנע שהממשלה מציעה, מסיבות שונות.
המשבר הצרפתי אינו פוליטי בלבד, אלא הוא גם משבר כלכלי קיומי. חוב המדינה עולה על 3345 מיליארד יורו (114% מהתוצר המקומי הגולמי), מה שמאיים על דירוג האשראי של צרפת ומגביר את עלות ההלוואות. ביירו ניסה במהלך הקיץ לשכנע את הצרפתים בצורך להפחית את החוב הזה, אך התוכנית שלו שהתמקדה בהעלאת המיסים מבלי לפגוע בעושר הגדול לא שכנעה אף אחד.
נפילתו של ביירו תהיה המכה הרביעית לנשיא עמנואל מקרון בפחות משנתיים, מה שמשקף את עומק המשבר הפוליטי שהמערכת הצרפתית חווה.
מאז שנבחר מחדש, מינה מקרון שלושה ראשי ממשלה מהמרכז שלו (בורן, אטל, ביירו) ורביעי מהימין המסורתי (ברנייה), אך כולם נכשלו בניהול השלטון בהיעדר רוב פרלמנטרי נוח.
הפתרון עכשיו נראה בלתי אפשרי. אפשרות הברית עם השמאל דרך מינוי אוליביה פור, מזכיר המפלגה הסוציאליסטית, נתקלת בהתנגדות פנימית מגוש הימין והימין הקיצוני. כמו כן, אפשרות ממשלת הטכנוקרטים בראשות תיירי בודיה נראית כפתרון זמני שאינו מטפל בשורשי המשבר.
מנגד, הימין הקיצוני בראשות מרין לה פן דוחף לפתרון של פירוק הפרלמנט וקיום בחירות חדשות, believing that this is his opportunity to reach power. גם ז'אן לוק מלנשון, מנהיג השמאל הקיצוני, חולם על בחירות נשיאותיות מוקדמות בהן הוא מהמר על מפגש עם לה פן בסיבוב השני.
אבל הסכנה האמיתית טמונה ברחובות צרפת המבעבעים מכעס. קריאות לשביתה כללית מתפשטות כמו אש בשדה קוצים, ונראה שצרפת על סף תנועה חברתית חדשה שעשויה להיות דומה לתנועת "האפודים הצהובים" שהזעזעה את המדינה בשנת 2018.
השבועות הקרובים יגלו אם צרפת מסוגלת להתגבר על המשבר הפוליטי והכלכלי שלה באמצעות פתרונות דמוקרטיים, או שהיא תיכנס למנהרה של חוסר יציבות שעשויה לאיים על מעמדה בלב אירופה ובעולם.
ביירו, שהחליף את גבריאל אטל לפני חודשים ספורים, נראה כקורבן של משוואה פוליטית בלתי אפשרית: ממשלה ללא רוב פרלמנטרי הנתמכת על ידי גושים בעלי אינטרסים מנוגדים. השמאל בכל גווניו והימין הקיצוני מסכימים לדחות את מדיניות הצנע שהממשלה מציעה, מסיבות שונות.
המשבר הצרפתי אינו פוליטי בלבד, אלא הוא גם משבר כלכלי קיומי. חוב המדינה עולה על 3345 מיליארד יורו (114% מהתוצר המקומי הגולמי), מה שמאיים על דירוג האשראי של צרפת ומגביר את עלות ההלוואות. ביירו ניסה במהלך הקיץ לשכנע את הצרפתים בצורך להפחית את החוב הזה, אך התוכנית שלו שהתמקדה בהעלאת המיסים מבלי לפגוע בעושר הגדול לא שכנעה אף אחד.
נפילתו של ביירו תהיה המכה הרביעית לנשיא עמנואל מקרון בפחות משנתיים, מה שמשקף את עומק המשבר הפוליטי שהמערכת הצרפתית חווה.
מאז שנבחר מחדש, מינה מקרון שלושה ראשי ממשלה מהמרכז שלו (בורן, אטל, ביירו) ורביעי מהימין המסורתי (ברנייה), אך כולם נכשלו בניהול השלטון בהיעדר רוב פרלמנטרי נוח.
הפתרון עכשיו נראה בלתי אפשרי. אפשרות הברית עם השמאל דרך מינוי אוליביה פור, מזכיר המפלגה הסוציאליסטית, נתקלת בהתנגדות פנימית מגוש הימין והימין הקיצוני. כמו כן, אפשרות ממשלת הטכנוקרטים בראשות תיירי בודיה נראית כפתרון זמני שאינו מטפל בשורשי המשבר.
מנגד, הימין הקיצוני בראשות מרין לה פן דוחף לפתרון של פירוק הפרלמנט וקיום בחירות חדשות, believing that this is his opportunity to reach power. גם ז'אן לוק מלנשון, מנהיג השמאל הקיצוני, חולם על בחירות נשיאותיות מוקדמות בהן הוא מהמר על מפגש עם לה פן בסיבוב השני.
אבל הסכנה האמיתית טמונה ברחובות צרפת המבעבעים מכעס. קריאות לשביתה כללית מתפשטות כמו אש בשדה קוצים, ונראה שצרפת על סף תנועה חברתית חדשה שעשויה להיות דומה לתנועת "האפודים הצהובים" שהזעזעה את המדינה בשנת 2018.
השבועות הקרובים יגלו אם צרפת מסוגלת להתגבר על המשבר הפוליטי והכלכלי שלה באמצעות פתרונות דמוקרטיים, או שהיא תיכנס למנהרה של חוסר יציבות שעשויה לאיים על מעמדה בלב אירופה ובעולם.
