ועדות הבחירות בסוריה: בין מורשת העבר לאתגרים של העתיד

נואר נג'מה, דובר הוועדה העליונה, מאשר כי ועדות אלו ייצגו את "הגופים הבוחרים" דרך התייעצויות רחבות, עם דגש על ייצוג נשים ורכיבי הקהילה השונים. אך השאלה שעולה היא: האם המנגנון הזה יכול להניב מועצה ציבורית שתוכל לייצג את השאיפות האמיתיות של הסורים לאחר שנים של פילוג וסבל?
הוועדה העליונה מאמצת גישה מיוחדת לבחירות אלו, כאשר היא מתמקדת ב"בחירה" במקום "מינוי" ישיר, על ידי בחירת כישרונות ואנשי ציבור מוכרים בקהילה. מנגנון זה, כפי שמסביר נג'מה, חיוני בשלב הנוכחי בשל המציאות החברתית המפולגת והפצעים העמוקים שהשאירו העשורים האחרונים.
מעניין לציין שהוועדה בוחנת שינוי שם "מועצת העם" עצמה, אשר קשורה בזיכרונות שליליים עבור רבים מהסורים. שינוי סמלי זה עשוי להיות חשוב כדי לסייע לקהילה להתגבר על מורשת העבר, אך האתגר האמיתי יישאר במובן העבודה הפרלמנטרית ולא בשם.
הדיון על חופש הביקורת תחת כיפת המועצה מעורר שאלות לגבי סוג הדמויות שייבחרו על ידי הוועדות. נג'מה מדגיש את הצורך שהחברים יהיו "מהאליטות האמיצות והנועזות" המסוגלות לבטא את שאיפות הציבור.
ההכרה בקשיים הלוגיסטיים בארגון בחירות מלאות בשל היעדר מסמכים מזהים וההפרות הדמוגרפיות מעוררת שאלות לגבי התועלת של כל תהליך בחירה בזמן הנוכחי. האם ניתן לדבר על ייצוג אמיתי בנסיבות אלו?
בחירות אלו מהוות מבחן אמיתי למידת מוכנות הסורים לסגור את פרק העבר ולבנות עתיד דמוקרטי אמיתי. ההצלחה לא תימדד במספר המושבים או השמות, אלא ביכולת המועצה החדשה לייצג את כל גוני הקשת הסורית, לבנות אמון אמיתי בין המדינה לאזרח, ולפתוח את הדלת בפני פיוס לאומי כולל. זהו האתגר האמיתי שעומד בפני ועדות הבחירות והסורים כולם.