עזה .. האם דם העיתונאות יישאר זול יותר מהאמת שניסתה לחשוף?

בהצהרה מזעזעת שמסכמת טרגדיה אנושית ועיתונאית חסרת תקדים, תיארה המقرרת המיוחדת של האומות המאוחדות לחופש הדעה והביטוי, אירין חאן, את המלחמה בעזה כ"המלחמה המדממת ביותר אי פעם לעיתונאים", מאשימה את ישראל במכוון בהתקפות עליהם כדי להסתיר את מה שהיא כינתה "השמדה".

המספרים בלבד חושפים את היקף האסון: 252 עיתונאים פלסטינים נרצחו מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, יותר ממה שהעיתונאות העולמית איבדה בשתי מלחמות העולם, במלחמת וייטנאם, ובמלחמות יוגוסלביה ואפגניסטן יחד. בהשוואה לכך, מספר העיתונאים שנרצחו באוקראינה מאז תחילת הפלישה הרוסית לא עלה על 14 בלבד, בעוד ש"עשרות" נרצחו במהלך שני העשורים של מלחמה באפגניסטן.

הפער הבולט הזה משקף את הסכנה מהקורה בעזה, שם העיתונאים לא נראים רק כקורבנות אקראיים של ירי, אלא כמטרה ברורה. חאן אמרה בטון נחרץ: "נבחרים להריגה כי עבודתם חושפת את הזוועות, הפשעים והשמדה על הקרקע".

בהאשמה הזו, המקררת המיוחדת לא רק שמציבה את ישראל בכלוב האשמה המשפטי, אלא גם חושפת ניסיון שיטתי לטשטש את האמת ולמנוע מהעולם את הסיפור מהשטח. המתקפה על העיתונאות היא מכה כפולה: רצח של אדם, ורצח של האמת.

ההשלכות של המספרים וההצהרות הללו חורגות מההיבט האנושי והופכות להאשמה פוליטית ומוסרית כלפי הקהילה הבינלאומית, שמסתפקת בגינוי מבלי לספק הגנה לעיתונאים או להעמיד לדין את התוקפים. כאשר עזה הופכת ל"בית הקברות הגדול ביותר לעיתונאים בהיסטוריה המודרנית", השקט הבינלאומי הופך לשותף בפשע.