מצרים מגיבה לישראל: הנוכחות הצבאית בסיני "ביטחונית ובמסגרת ההסכם"

בהתפתחות חדשה למחלוקת הדיפלומטית בין המדינות, אישרה הרשות הכללית למידע מצרי, בהודעה רשמית, כי נוכחות הכוחות המזוינים בסיני מגיעה במסגרת אבטחת הגבולות מפני סכנות וטרור ובתיאום מראש עם צדדים להסכם השלום, וזאת בתגובה לדיווחים תקשורתיים על בקשות ישראליות להפעיל לחצים על מצרים לצמצם את ההתגייסות הזו.

והתגובה המצרית הגיעה על רקע דיווח שפורסם על ידי כלי התקשורת "אקסיוס" האמריקאי ביום שבת, אשר דיווח כי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקש מממשלת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להפעיל לחצים על מצרים כדי להגביל את נוכחותה הצבאית בסיני.

לפי ההודעה הרשמית, הבהירה הרשות כי "הכוחות הנמצאים בסיני במקור מיועדים לאבטחת הגבולות המצריים מפני כל הסכנות, כולל פעולות טרור והברחות, ובמסגרת תיאום מראש עם צדדים להסכם השלום, אשר מצרים שואפת להמשך קיומו, כאשר במהלך ההיסטוריה שלה לא הפרה הסכם או הסכם".

תגובה זו סותרת ישירות את הטענות של בכירים ישראלים שהועברו על ידי "אקסיוס", אשר טוענים כי "מצרים הקימה תשתית צבאית בסיני, חלקה ניתן להשתמש בו למטרות התקפה באזורים שבהם מותרות רק נשק קל על פי הסכם השלום משנת 1979". הבכירים טוענים גם כי "המצרים הרחיבו מסלולים בבסיסים האוויריים בסיני כדי לאפשר למטוסי קרב להשתמש בהם, ובנו מתקנים תת-קרקעיים שלדעת המודיעין הישראלי ניתן להשתמש בהם לאחסון טילים".

ההתגייסות הצבאית, לפי הבכירים הישראלים, "מהווה נקודת מתיחות מרכזית נוספת בין המדינות עם המשך המלחמה בעזה". לאחרונה החריפו המתחים בשל עמדת מצרים המוצהרת והמסרבת למדיניות ישראל בעזה.

בהקשר זה, חזרה ההודעה המצרית על "דחייתה המוחלטת להרחיב את הפעולות הצבאיות בעזה ולגרש את הפלסטינים מאדמתם, ועל תמיכתה בזכות העם הפלסטיני להקים את מדינתו העצמאית לפי פתרון שתי המדינות

המחלוקת לא הסתכמה רק בנושא הביטחוני, אלא התפשטה גם להצהרות מעוררות מחלוקת. מצרים דרשה, לפני מספר ימים, הבהרות רשמיות לגבי הצהרותיו של נתניהו שדיבר על חלומותיו להקים "ישראל הגדולה".

בהודעה נמסר כי מצרים "מגנה את מה שהוזכר בכמה כלי תקשורת ישראליים לגבי מה שמכונה 'ישראל הגדולה'", כשהיא רואה בכך "הבעת חוסר יציבות וכיוון ישראלי המסרב לאמץ את אופציית השלום באזור, וההתעקשות על הסלמה".

ההודעה הסתיימה באישור העמדה הקבועה של מצרים, שהיא "אין דרך להשגת שלום אלא באמצעות חזרה לשיחות וסיום המלחמה בעזה עד להקמת מדינה פלסטינית על קווי ה-4 ביוני 1967 ובירתה ירושלים המזרחית, על בסיס פתרון שתי המדינות וההחלטות הבינלאומיות הרלוונטיות".