מצרים מטילה את האחריות על אתיופיה על סכר הנילוס ומזהירה על אסון קרוב

בעקבות הסבל של אזורים רחבים בסודן מהצפות קשות כתוצאה מעליית מפלס נהר הנילוס, מצרים הפנתה אצבע מאשימה לעבר אתיופיה, והטילה עליה את האחריות לאסון בשל "חוסר תיאום בנוגע להפעלת סכר הנילוס".

אמר שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עטי, בהצהרות שנמסרו היום רביעי, בשולי ישיבות פסגת מינכן המתקיימת בעיר אלאה הסעודית, כי "חוסר התיאום בנוגע לסכר הנילוס האתיופי גרם להצפות נוראות שפגעו בסודן".

הוסיף עבד אל-עטי כי "אתיופיה מפרה את החוק הבינלאומי בצורה בוטה", והצביע על כך שהמגעים עמה בנוגע לסכר הנילוס הגיעו למבוי סתום, למרות שנים של דיאלוג שלוש צדדי עם סודן.

והזהיר השר המצרי כי הסכנה הגדולה אינה טמונה רק בהצפות, אלא גם במקרים של יובש ממושך, והצביע על כך ש"אם האזור ייחשף ליובש שנמשך חמש שנים - כפי שקורה אחת ל-50 שנה - ההשלכות יהיו אסוניות על מצרים וסודן".

אישר עבד אל-עטי כי "נהר הנילוס אינו רכוש בלעדי של אף מדינה, אלא נהר בינלאומי הכפוף לחוקים בינלאומיים, וכל פעולה חד צדדית פוגעת בביטחון וביציבות של עמי האזור".

על הקרקע, תפסו המצלמות את גודל האסון בדרום בירת סודן חרטום, כאשר מים מנהר הנילוס הלבן שטפו כפרים ורבעים שלמים, לאחר שמפלסו עלה בצורה חסרת תקדים בהשוואה לשנים קודמות.

שכונת השקילאב הפכה למה שמזכיר אי צף, כאשר המים הציפו את הרחובות והכיכרות, והמעבר התבצע רק באמצעות סירות קטנות, במראה שמעיד על עוצמת המשבר.

ומקשרים המומחים את העלייה הבלתי רגילה במפלס הנהר ל"המילוי המלא של סכר הנילוס", מה שגרם לזרימות פתאומיות של מים מהנילוס ללא תיאום או הודעה מוקדמת למדינות המושפעות.

יש לציין כי סכר הנילוס האתיופי, שבנייתו החלה על ידי אדיס אבבה לפני שנים, נחשב לפרויקט ענק שמטרתו לייצר חשמל, אך עורר מאז ומעולם מחלוקות חריפות בין מצרים, סודן ואתיופיה, בשל חוסר הסכם משפטי מחייב לגבי מנגנוני ההפעלה וחלוקת המים.

ולמרות סבבים מרובים של מגעים, נכשלו המדינות השלוש להגיע להסכמה, מה שהגביר את המתיחות האזורית והחזיר את השאלות לגבי עתיד הביטחון המימי באזור.