נשק של حزب الله: מבחן גורלי ללבנון בין ריבונות לסכסוך פנימי
August 14, 202552 צפיותזמן קריאה: 2 דקות

גודל גופן
16
בפנייה היסטורית שעשויה לקבוע את עתיד לבנון, אישר ממשלת לבנון ב-7 באוגוסט 2025 את התוכנית האמריקאית לנשק של حزب الله, מה ששחרר עימות פוליטי וביטחוני מסוכן בין המפלגה בעלת ההשפעה הרבה ומוסדות המדינה. ההחלטה הזו, שהגיעה לאחר חודשים של לחצים אמריקאיים אינטנסיביים, משקפת שינוי מהותי במשוואה הלבנונית, אך מעוררת שאלות גורליות לגבי יכולת לבנון לעבור את המבחן הקשה הזה מבלי להחליק לאלימות.
הזמן של היוזמה האמריקאית הגיע לאחר מלחמת ישראל-לבנון בשנת 2024 שהחלישה באופן משמעותי את יכולותיו הצבאיות של حزب الله ויצרה הזדמנות נדירה ללחץ בינלאומי, וגם הגיעה במקביל למשבר הכלכלי הקשה בלבנון.
המסמך האמריקאי הציע חבילה שכללה הבטחות לסיוע כלכלי ושיקום, תמיכה בהגדרת גבולות ואיומים בסנקציות במקרה של אי ציות.
ההחלטה מציבה את לבנון בפני דילמה קיומית, החשובה שבהן היא בחירת הריבונות, כאשר המדינה אמורה להיות הבעלים היחיד של הנשק, ובחירת היציבות, שכן פירוק הנשק בכוח עשוי להוביל לעימותים פנימיים.
הפרדוקס הוא שהממשלה מצאה את עצמה בין פטיש הלחצים האמריקאיים-בינלאומיים לבין סדן סירובו של حزب الله, שמחשב את נשקו כ"ערובה נגד ישראל".
האם המפלגה תפנה לאופציה הצבאית אם תרגיש שהקיום שלה מאוים? ואיך היא תתנהג כאשר הצבא יתחיל ליישם את התוכנית בפועל?
אם תתרחש ההתמודדות, ייתכן שלבנון תחליק לעימות מזוין בין הצבא ותומכי המפלגה, ולכן המאמצים מתרכזים כדי להגיע לנוסחה פשרה דרך דיאלוג לאומי, כי לא ניתן לפתור את בעיית הנשק דרך החלטות חד צדדיות אלא דרך דרישות הריבונות וצרכי היציבות, במיוחד לאור החששות מהתפתחות הסכנה האזורית שעשויה להפוך את לבנון לזירה לסילוק חשבונות בינלאומיים.
בעוד לבנון מנסה לצאת ממשבר הכלכלי שלה, היא מוצאת את עצמה בפני מבחן קיומי חדש. ההחלטה הנכונה דורשת חוכמה שעוברת את הפיצולים הדתיים, והבנה שכל ניצחון של ישראל במשוואה הזו הוא תבוסה לכל הלבנונים. הריבונות האמיתית מתחילה כאשר המדינה הופכת למקלט היחיד והאחרון לכל אזרחיה.
הזמן של היוזמה האמריקאית הגיע לאחר מלחמת ישראל-לבנון בשנת 2024 שהחלישה באופן משמעותי את יכולותיו הצבאיות של حزب الله ויצרה הזדמנות נדירה ללחץ בינלאומי, וגם הגיעה במקביל למשבר הכלכלי הקשה בלבנון.
המסמך האמריקאי הציע חבילה שכללה הבטחות לסיוע כלכלי ושיקום, תמיכה בהגדרת גבולות ואיומים בסנקציות במקרה של אי ציות.
ההחלטה מציבה את לבנון בפני דילמה קיומית, החשובה שבהן היא בחירת הריבונות, כאשר המדינה אמורה להיות הבעלים היחיד של הנשק, ובחירת היציבות, שכן פירוק הנשק בכוח עשוי להוביל לעימותים פנימיים.
הפרדוקס הוא שהממשלה מצאה את עצמה בין פטיש הלחצים האמריקאיים-בינלאומיים לבין סדן סירובו של حزب الله, שמחשב את נשקו כ"ערובה נגד ישראל".
האם המפלגה תפנה לאופציה הצבאית אם תרגיש שהקיום שלה מאוים? ואיך היא תתנהג כאשר הצבא יתחיל ליישם את התוכנית בפועל?
אם תתרחש ההתמודדות, ייתכן שלבנון תחליק לעימות מזוין בין הצבא ותומכי המפלגה, ולכן המאמצים מתרכזים כדי להגיע לנוסחה פשרה דרך דיאלוג לאומי, כי לא ניתן לפתור את בעיית הנשק דרך החלטות חד צדדיות אלא דרך דרישות הריבונות וצרכי היציבות, במיוחד לאור החששות מהתפתחות הסכנה האזורית שעשויה להפוך את לבנון לזירה לסילוק חשבונות בינלאומיים.
בעוד לבנון מנסה לצאת ממשבר הכלכלי שלה, היא מוצאת את עצמה בפני מבחן קיומי חדש. ההחלטה הנכונה דורשת חוכמה שעוברת את הפיצולים הדתיים, והבנה שכל ניצחון של ישראל במשוואה הזו הוא תבוסה לכל הלבנונים. הריבונות האמיתית מתחילה כאשר המדינה הופכת למקלט היחיד והאחרון לכל אזרחיה.