רצח ח'אמנאי: איך ביצעו ארצות הברית וישראל מכה בלתי נשכחת נגד איראן
אישרו אמצעי התקשורת האיראניים רשמית הבוקר יום ראשון את מותו של המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית אייתולהעלי ח'אמנאי, במתקפה אווירית משותפת בין ארצות הברית לישראל שהייתה מכוונת למתחם שלו בטהראן לפנות בוקר ביום שבת.
ההתקפה גרמה להרס נרחב בתוך המתחם, ולמותם של מספר בכירים פוליטיים וצבאיים איראניים, מה שגרם לזעזוע ברמות האזוריות והבינלאומיות.
* ההתקפה: רגע ייחודי שנוצל על ידי המודיעין
על פי דיווחים ישראליים ומערביים, הצליחו שירותי המודיעין האמריקאיים והישראלים לזהות שלושה מפגשים מנהיגותיים מתואמים בתוך מתחם ח'אמנאי, ותיארו את הרגע כ”ייחודי במינו”.
זה מה שגרם למטוסי הקרב לבצע את ההתקפה באור יום, תוך שימוש בעשרות פצצות מתקדמות, מה שהוביל להרס נרחב במוקדי הפיקוד האיראני.
* נפילת המנהיגים האיראניים
ההכרזה האיראנית הרשמית אישרה את מותו של ח'אמנאי בתוך מקום מגוריו בזמן ביצוע תפקידיו, בנוסף למותם של מספר קרובים שלו.
כמו כן, הודיעה ישראל שהמכה גרמה למותם של בכירים פוליטיים וצבאיים נוספים, בהם עלי שמחני יועץ הביטחון הבכיר של ח'אמנאי, محمد باكבור מפקד משמרות המהפכה, ושר ההגנה אמיר נاصر זדה.
איראן הכריזה על אבל ציבורי למשך 40 יום והשבתת המוסדות הרשמיים למשך שבוע.
* העמדה האמריקאית והישראלית
הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הודיע על מותו של המנהיג העליון ותיאר אותו כ”אחד מהדמויות הרעות ביותר בהיסטוריה”, והדגיש שהמבצע בוצע בתיאום מלא עם ישראל.
טראמפ ציין שהמכה מייצגת “הזדמנות הגדולה ביותר לעם האיראני לשוב למולדתו”, וקרא לאנשי משמרות המהפכה ולכוחות הביטחון להצטרף למה שהוא תיאר כ”כוחות הלאומיים”.
מנגד, תיאר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את המבצע כ”מכה היסטורית למשטר האיראני”, והדגיש שישנן ראיות חזקות למותו של ח'אמנאי.
* תגובות והשלכות
איראן הודיעה על ביצוע פעולות טילים ומטוסים בלתי מאוישים נגד אתרים אמריקאיים וישראלים באזור, בתגובה למכה.
בינתיים, חוו השווקים הגלובליים וחצי האי ערב מתח לא נודע עם חששות מהתרחבות הסכסוך למלחמה אזורית כוללת.
המגזר הבינלאומי; קרא להפסיק מיידי כדי למנוע הסלמת המשבר.
* מותו של ח'אמנאי: נקודת מפנה במדיניות האיראנית
מנתחים מצביעים על כך שמותו של המנהיג העליון, ששלט באיראן מאז 1989, מהווה נקודת מפנה היסטורית במדיניות האיראנית, ועלול להוביל למאבק פנימי על השלטון ואולי לשינויים משמעותיים באליאנסים האזוריים.
כמו כן, אובדן סמל דתי ופוליטי זה פותח דלת רחבה לשאלות לגבי עתיד המשטר האיראני ויכולתו לנהל את השלב המעברי.
