טכנולוגיה מודרנית חושפת את סודות הריחות של המומיות המצריות העתיקות

צוות מחקר הצליח לפצח חידה שהטרידה את המדענים במשך שנים רבות, הנוגעת לריח המיוחד שעולה מהמומיות במצרים העתיקה, באמצעות טכנולוגיה מדעית מתקדמת שאיפשרה לנתח את האדים הנפלטים מהעתיקות הנדירות הללו מבלי לגרום נזק להן.

שיטה לא הרסנית לחקר המומיות

ארכיאולוגים בעבר הסתמכו על שיטות ניתוח מסורתיות שדרשו לקחת דגימות ישירות מהתחבושות או מהחומרים ששימשו בחניטה, דבר שמהווה סיכון לשלמות המומיה בשל האפשרות לפירוק רכיביה המולקולריים או נזק שנגרם כתוצאה מהחזרת בדיקות חוזרות.
אך צוות של מדעני כימיה גיאולוגית אורגנית אימץ גישה חלופית, המבוססת על תפיסת תרכובות אורגניות נדיפות הנמצאות באוויר שסביב המומיה, שהן המולקולות האחראיות על הריחות שהאדם יכול להבחין בהם. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Journal of Archaeological Science, שהדגיש את חשיבות הטכנולוגיה הזו בחקר העתיקות מבלי לפגוע בהן.

הריח בתרבות המצרית העתיקה.. מעבר לטקסי ורוחני

החוקרים מציינים שלריח יש מעמד סמלי בתרבות המצרית העתיקה, שכן הוא היה קשור לטקסים דתיים ואמונות בחיים שאחרי המוות. השימוש בתבלינים ושמנים ארומטיים בחניטה לא היה מוגבל רק להענקת ריח נעים, אלא גם נועד להסתיר את הריחות הנובעים מהתרקבות הגוף, בנוסף לתפקידו המגן בהפחתת פעילות מיקרואורגניזמים ומזיקים.

ניתוח כימי המגדיר את מרכיבי החניטה בדיוק

המחקר התבסס על ניתוח עשרות דגימות ממומיות שמורות במוזיאונים אירופיים ובריטיים, שכללו שאריות שרפים, תחבושות ורקמות אנושיות. הדגימות הונחו בחדרים מיוחדים לאיסוף הגזים הנפלטים מהן, לפני שהן עברו טכניקות ניתוח מתקדמות שאיפשרו למדענים לקבוע את החומרים ששימשו בחניטה.
והתוצאות גילו שומנים טבעיים, שמנים צמחיים, דונג דבורים, שרף עצים וביטומן היו מהמרכיבים הבולטים, עם הבדלים ברורים בין התקופות השונות, כאשר מתכוני החניטה התפתחו מתרכובות פשוטות לאחרות מורכבות ומגוונות יותר עם הזמן.

כלי מבטיח להבנת ההיסטוריה מבלי לפגוע בעתיקות

החוקרים סבורים כי ניתוח התרכובות האורגניות הנדיפות מהווה אמצעי מדעי מהיר ולא הרסני לחקר המומיות, והוא עשוי לתרום בעתיד לקביעת הרצף הכרונולוגי שלהן ולהבנת התפתחות טכניקות החניטה בדיוק רב יותר, תוך שמירה על שלמות האוצרות הארכיאולוגיים הייחודיים הללו