מועצת הביטחון מגנה את האלימות בסווידא: קריאה במצבים ובמשמעויות
August 11, 202588 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן
16
מועצת הביטחון הבינלאומית הביעה בהודעה רשמית את דאגתה לגבי אירועי האלימות במחוז סווידא הסורי, שהחלו מאז 12 ביולי 2025, והובילו לנדידה רבה ולנפילת רבים מהקורבנות האזרחיים. ההודעה נשאה מספר מסרים חשובים, הממחישים את עמדות הכוחות הבינלאומיים ואת ההשלכות של המשבר על היציבות האזורית.
אחת הנקודות הבולטות בהודעה היא ההדגשה על ריבונות סוריה, כאשר המועצה קראה לכל המדינות לכבד את אחדות השטחים הסוריים ולא להתערב בענייניה. כמו כן, היא גינתה את "ההתערבויות הזרות ההרסניות", ברמיזה למתקפות הישראליות שהכו בסווידא תחת תירוץ של "הגנה על הדרוזים".
המועצה קראה להפסיק את האלימות ולהגן על האזרחים, וכן בירכה על ההודעה של הממשלה הסורית הזמנית שגינתה את האלימות והבטיחה לחקור. היא התעקשה על דרישה לחקירות "מהירות והוגנות" בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.
המועצה התמקד במשבר ההומניטרי ודרשה להבטיח את הגעת הסיוע ההומניטרי ללא מכשולים. היא הזהירה מהחמרת הנדידה, במיוחד עם המשך הקרבות בין כוחות סווידא לשבטים הבדואים.
כמו כן, היא קראה לתהליך פוליטי בראשות סורית, שישמור על זכויות כל המרכיבים. היא קישרה את היציבות בסוריה למעבר פוליטי וביטחוני.
בהודעה לא הוזכרה ישראל במפורש, אך הגינוי ל"התערבויות הזרות" מגיע בהקשר של המתקפות האוויריות הישראליות המוגברות על סווידא, שהחמירו את המשבר. זה מראה על מגמה בינלאומית להכיל את ההסלמה הישראלית, במיוחד לאחר האשמות כי תל אביב מנצלת את האירועים כדי לערער את היציבות.
המועצה גם בירכה על ההודעה של הממשלה הזמנית, מה שמחזק את הלגיטימיות הבינלאומית שלה, למרות חוסר ההכרה המלא בה מצד כל החברים, מה שמראה על חלוקה שקטה בין החברים:
המערב (ארצות הברית, צרפת ובריטניה) רוצים לחץ גדול יותר על ישראל. בעוד רוסיה וסין מתמקדות ב"ריבונות סוריה" מבלי לבקר את ישראל ישירות.
בהודעה לא התקבלה החלטה מחייבת, מה שמחליש את השפעתה. כך שישראל עשויה להתעלם מההודעה אם תחשוב שהיא אינה מחייבת, והממשלה הסורית תעמוד בפני מבחן ביכולתה לאכוף את הביטחון בסווידא. הקהילה הבינלאומית דורשת צעדים מעשיים, כמו הגדלת הסיוע ההומניטרי.
ולחץ להפסיק את ההתערבויות הצבאיות הזרות.
ההודעה של מועצת הביטחון נחשבת לאזהרה דיפלומטית, אך היא נשארת לא מספקת כדי להפסיק את האלימות ללא צעדים מוחשיים. סווידא עשויה להיות נקודת מבחן לעתיד סוריה: או להחליק לכאוס רחב יותר, או להתחיל יציבות זמנית אם הצדדים המקומיים והבינלאומיים יתחייבו להפסיק את ההתערבויות.
אחת הנקודות הבולטות בהודעה היא ההדגשה על ריבונות סוריה, כאשר המועצה קראה לכל המדינות לכבד את אחדות השטחים הסוריים ולא להתערב בענייניה. כמו כן, היא גינתה את "ההתערבויות הזרות ההרסניות", ברמיזה למתקפות הישראליות שהכו בסווידא תחת תירוץ של "הגנה על הדרוזים".
המועצה קראה להפסיק את האלימות ולהגן על האזרחים, וכן בירכה על ההודעה של הממשלה הסורית הזמנית שגינתה את האלימות והבטיחה לחקור. היא התעקשה על דרישה לחקירות "מהירות והוגנות" בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.
המועצה התמקד במשבר ההומניטרי ודרשה להבטיח את הגעת הסיוע ההומניטרי ללא מכשולים. היא הזהירה מהחמרת הנדידה, במיוחד עם המשך הקרבות בין כוחות סווידא לשבטים הבדואים.
כמו כן, היא קראה לתהליך פוליטי בראשות סורית, שישמור על זכויות כל המרכיבים. היא קישרה את היציבות בסוריה למעבר פוליטי וביטחוני.
בהודעה לא הוזכרה ישראל במפורש, אך הגינוי ל"התערבויות הזרות" מגיע בהקשר של המתקפות האוויריות הישראליות המוגברות על סווידא, שהחמירו את המשבר. זה מראה על מגמה בינלאומית להכיל את ההסלמה הישראלית, במיוחד לאחר האשמות כי תל אביב מנצלת את האירועים כדי לערער את היציבות.
המועצה גם בירכה על ההודעה של הממשלה הזמנית, מה שמחזק את הלגיטימיות הבינלאומית שלה, למרות חוסר ההכרה המלא בה מצד כל החברים, מה שמראה על חלוקה שקטה בין החברים:
המערב (ארצות הברית, צרפת ובריטניה) רוצים לחץ גדול יותר על ישראל. בעוד רוסיה וסין מתמקדות ב"ריבונות סוריה" מבלי לבקר את ישראל ישירות.
בהודעה לא התקבלה החלטה מחייבת, מה שמחליש את השפעתה. כך שישראל עשויה להתעלם מההודעה אם תחשוב שהיא אינה מחייבת, והממשלה הסורית תעמוד בפני מבחן ביכולתה לאכוף את הביטחון בסווידא. הקהילה הבינלאומית דורשת צעדים מעשיים, כמו הגדלת הסיוע ההומניטרי.
ולחץ להפסיק את ההתערבויות הצבאיות הזרות.
ההודעה של מועצת הביטחון נחשבת לאזהרה דיפלומטית, אך היא נשארת לא מספקת כדי להפסיק את האלימות ללא צעדים מוחשיים. סווידא עשויה להיות נקודת מבחן לעתיד סוריה: או להחליק לכאוס רחב יותר, או להתחיל יציבות זמנית אם הצדדים המקומיים והבינלאומיים יתחייבו להפסיק את ההתערבויות.
