המסמך האמריקאי בין ביירות לדמשק: המתנה סורית והימורים לבנוניים

במקרה שבו שזורים החוטים האזוריים והבינלאומיים, לבנון עדיין מחכה לתגובה סורית רשמית על "המסמך האמריקאי" שאושר על ידי ממשלת נג'יב מיקאטי באוגוסט שעבר, שמטרתו לקבוע הפסקת אש עם ישראל וריכוז הנשק בידי המדינה והגדרת הגבולות. אך המעניין הוא שביירות, שהסכימה למסמך, מוצאת את עצמה לבד בהסכמה זו, בעוד דמשק ממשיכה לשמור על שקט, וישראל מתמרנת וממתינה להבטחות נוספות.
המסמך שהגיש השגריר האמריקאי טום ברק כולל שלושה פרקים עיקריים:
הגדרת הגבולות: הקמת ועדה משולשת (לבנונית - סורית - בינלאומית) להגדרת הגבולות היבשתיים והימיים והאזורים הכלכליים הבלעדיים, בתמיכה של ארצות הברית, צרפת, ערב הסעודית והאומות המאוחדות.
מאבק בסמים: השקת מנגנון משותף לבנוני - סורי למאבק בהברחת סמים, שהיא סוגיה רגישה לאור הדיווחים הבינלאומיים על התפשטות רשתות ההברחה דרך הגבול הסורי - הלבנוני.
ריכוז הנשק: פירוק הנשק של "חיזבאללה" ומסירתו לצבא הלבנוני, סעיף שלא הוכרז עליו במפורש אך מהווה את המכשול הגדול.
לפי מקורות ממשלתיים לבנוניים, דמשק לא הודיעה לביירות על שום עמדה רשמית עד כה. השקט הזה משקף מספר חישובים:
ההימורים האזוריים: סוריה מעדיפה להמתין כדי לדעת את העמדה הסופית של ישראל לפני התחייבות לכל הסכם.
תיק הסמים הרגיש: ייתכן שדמשק אינה מוכנה לשיתוף פעולה מלא במאבק בסמים, במיוחד עם הדיווחים על מעורבות דמויות סוריות לשעבר ברשתות הללו.
התיאום עם "חיזבאללה": כל הסכם לגבי הגבולות או הסמים חייב לקבל את אישור המפלגה, ששולטת באזורים הגבוליים מהצד הלבנוני.
הדוקטור סמי נדר, מנהל "מרכז המזרח לעניינים אסטרטגיים", מציין כי פתרון הבעיות הגבוליות עם סוריה קשור לפתרון סוגיית ריכוז הנשק של "חיזבאללה", שכן האזורים הגבוליים הלבנוניים - הסוריים נמצאים בשליטת המפלגה לחלוטין. זה אומר שכל הגדרה של הגבולות או הקמת מנגנון למאבק בסמים דורשת קודם כל שליטה של צבא לבנון באזורים.
ערב הסעודית שיחקה תפקיד מרכזי במרץ שעבר כאשר ראתה הסכם בין שרי ההגנה הלבנוני והסורי, שבו הובהרה החשיבות של הגדרת הגבולות. אך ההסכם הזה נשאר על הנייר בשל המורכבויות הביטחוניות והפוליטיות. היום, ערב הסעודית וארצות הברית נחשבות למתווכים המרכזיים, אך הצלחתן תלויה ביכולתה לשכנע את דמשק לשתף פעולה, וכן לשבור את הקיפאון בתיק הביטחוני הפנימי הלבנוני.
למרות הביקורים הרשמיים של ראשי הממשלה הלבנוניים נג'יב מיקאטי ונואף סלם בדמשק לאחר נפילת משטר אסד, היחסים בין המדינות עדיין קפואים. דמשק לא מינתה עדיין שגריר חדש בביירות, וביקור שר החוץ הסורי המתוכנן לא נקבע עדיין. הקיפאון הזה מעכב כל התקדמות בתיקים הממתינים, במיוחד בתיקי הפליטים והעצורים הסורים בלבנון.
המתווכים האמריקאים - הסעודים ימשיכו ללחוץ על דמשק להודיע על עמדתה לגבי המסמך, במיוחד לאחר שוושינגטון קישרה את הסרת הסנקציות על סוריה לשיתוף פעולה בתיקים הביטחוניים והגבוליים.
תפקיד צבא לבנון: הצבא יגיש בקרוב את תוכניתו לריכוז הנשק, שתהיה מבחן אמיתי לרצינות הממשלה הלבנונית בפירוק הנשק של "חיזבאללה".
ישראל תדרוש הבטחות ביטחוניות מחמירות לפני שתסכים לכל הגדרה של הגבולות, במיוחד בכל הנוגע לנוכחות "חיזבאללה" בגבול.
המשחק כבר לא מוגבל לביירות ודמשק, אלא הפך לחלק משוויון אזורי מורכב. ההצלחה דורשת יותר מלחצים בינלאומיים.