ויכוח פרוטוקולרי בפסגת שנגחאי: בין שיקולים דתיים לדיפלומטיים
September 2, 2025317 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן:
16
סצנות מפסגת שנגחאי לשיתוף פעולה בטיאנג'ין שבסין עוררו ויכוח רחב על הפרוטוקולים הדיפלומטיים והשיקולים התרבותיים והדתיים, לאחר שצולמה אשת ראש ממשלת מלזיה עזיזה איסמאיל מתנצלת על כך שלא לחצה את ידו של הנשיא הסיני שי ג'ינפינג.
התמונה שפורסמה בחשבונות סיניים ותויגה כ"לא רגילה", מיד התפשטה ברשתות החברתיות, כאשר התגובות היו מגוונות בין מי שראה במעשה פגיעה דיפלומטית, לבין מי שהגן עליו כעל מחויבות להוראות הדת האסלאמית האוסרות על אישה מוסלמית ללחוץ ידיים לגברים זרים.מנגד, חלק מהפרשנים טוענים כי מעשים כאלה עשויים להחליש את הקשרים הבינלאומיים המבוססים על כבוד הדדי ועל סמלים דיפלומטיים ברורים. בעוד אחרים ציינו את הצורך לשקול את הרקע התרבותי והדתי בפגישות בינלאומיות, במיוחד כאשר עזיזה איסמאיל לא הייתה היחידה שהקפידה על עקרון זה, אלא ידוע על רבות מהדמויות האסלאמיות.
אך מה שמעניין הוא שהנשיא המלזי עצמו לחץ את יד אשת הנשיא הסיני, מה שגרם לתהיות לגבי חוסר תיאום העמדות מראש דרך ערוצים דיפלומטיים כדי למנוע מבוכה.
בתגובה לויכוח, פרסמה עזיזה איסמאיל ציוץ בחשבון שלה בפלטפורמת "איקס" שבו שיבחה את טקס הקבלה שערכה אשת הנשיא הסיני, והדגישה את חשיבות ההשתתפות בחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות. היא גם ציינה את הפגישות החיוביות שלה עם נשות מנהיגי מדינות אחרות כמו טורקיה, איראן ומצרים.
בהקשר זה, פורסם סרטון נוסף שבו הנשיא הסיני מתעלם מלחיצת ידו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מה שגרם לגל חדש של ביקורת. אך בדיקה של הסרטון הראתה כי מדובר בקטע מטעה מחודשיים קודמים, וכי הפגישה בין שני המנהיגים התנהלה בצורה רגילה לפי הפרוטוקולים הדיפלומטיים.
תקריות אלו מדגישות את חשיבות התיאום המוקדם דרך ערוצים דיפלומטיים להסכמה על הפרוטוקולים המתאימים ולשקול את הרקעים התרבותיים והדתיים בפגישות בינלאומיות, ולוודא את נכונות החומרים המופצים ברשתות החברתיות לפני פרסומם ולהפריד בין מעשים אישיים לעמדות פוליטיות רשמיות.
הדיפלומטיה נותרת אמנות של איזון בין כבוד לפרטיות תרבותית לבין מחויבות לפרוטוקולים בינלאומיים, והיא משוואה שדורשת חוכמה וגמישות מכל הצדדים.
התמונה שפורסמה בחשבונות סיניים ותויגה כ"לא רגילה", מיד התפשטה ברשתות החברתיות, כאשר התגובות היו מגוונות בין מי שראה במעשה פגיעה דיפלומטית, לבין מי שהגן עליו כעל מחויבות להוראות הדת האסלאמית האוסרות על אישה מוסלמית ללחוץ ידיים לגברים זרים.מנגד, חלק מהפרשנים טוענים כי מעשים כאלה עשויים להחליש את הקשרים הבינלאומיים המבוססים על כבוד הדדי ועל סמלים דיפלומטיים ברורים. בעוד אחרים ציינו את הצורך לשקול את הרקע התרבותי והדתי בפגישות בינלאומיות, במיוחד כאשר עזיזה איסמאיל לא הייתה היחידה שהקפידה על עקרון זה, אלא ידוע על רבות מהדמויות האסלאמיות.
אך מה שמעניין הוא שהנשיא המלזי עצמו לחץ את יד אשת הנשיא הסיני, מה שגרם לתהיות לגבי חוסר תיאום העמדות מראש דרך ערוצים דיפלומטיים כדי למנוע מבוכה.
בתגובה לויכוח, פרסמה עזיזה איסמאיל ציוץ בחשבון שלה בפלטפורמת "איקס" שבו שיבחה את טקס הקבלה שערכה אשת הנשיא הסיני, והדגישה את חשיבות ההשתתפות בחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות. היא גם ציינה את הפגישות החיוביות שלה עם נשות מנהיגי מדינות אחרות כמו טורקיה, איראן ומצרים.
בהקשר זה, פורסם סרטון נוסף שבו הנשיא הסיני מתעלם מלחיצת ידו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מה שגרם לגל חדש של ביקורת. אך בדיקה של הסרטון הראתה כי מדובר בקטע מטעה מחודשיים קודמים, וכי הפגישה בין שני המנהיגים התנהלה בצורה רגילה לפי הפרוטוקולים הדיפלומטיים.
תקריות אלו מדגישות את חשיבות התיאום המוקדם דרך ערוצים דיפלומטיים להסכמה על הפרוטוקולים המתאימים ולשקול את הרקעים התרבותיים והדתיים בפגישות בינלאומיות, ולוודא את נכונות החומרים המופצים ברשתות החברתיות לפני פרסומם ולהפריד בין מעשים אישיים לעמדות פוליטיות רשמיות.
הדיפלומטיה נותרת אמנות של איזון בין כבוד לפרטיות תרבותית לבין מחויבות לפרוטוקולים בינלאומיים, והיא משוואה שדורשת חוכמה וגמישות מכל הצדדים.
