שיחות פריז מעוררות שאלות לגבי עתיד דרום סוריה
גודל גופן
16
בפנייה חדשה שמשקפת את המורכבות של התמונה האזורית, סוריה הכחישה בתוקף את השמועות על החתימה על הסכם ביטחוני צפוי עם ישראל ב-25 בספטמבר הקרוב, בזמן שהמפגשים הישירים בין הצדדים נמשכים תחת חסות אמריקאית. הניגוד הזה בין ההכחשה הרשמית להכנות בשטח מעלה שאלות גורליות לגבי עתיד דרום סוריה וטבע הקשרים האזוריים המורכבים.
משרד התיאום במשרד החוץ הסורי אישר כי מה שפורסם על הסכם ביטחוני "מוכחש לחלוטין", למרות שהדיווחים הבינלאומיים העבירו מ"מקורות סוריים בדרגה גבוהה" את אישורם כי ההסכם ייחתם בחסות אמריקאית. הניגוד הזה אינו חדש בדיפלומטיה הסורית, אך הוא מגיע בהקשר רגיש לאחר סדרת מפגשים שהתקיימו בין שר החוץ הסורי אסעד השיבאני לבין בכירים ישראלים בפריז ובאקוא.
המפגשים האחרונים התמקדו בנושאים רגישים כמו הפסקת ההתערבות בעניינים הסוריים ודורש סורי ברור לסיים את הפעולות הישראליות בעומק הסורי ולייצב את הדרום, במיוחד במחוז הסווידא שמרגיש מתיחות וביטחונית.
והחזרת הפעלת הסכם 1974 שמניח הקמת אזור מפורז תחת פיקוח של האומות המאוחדות.
ארצות הברית, שהודיעה על הסכם הפסקת אש ביולי, מתפקדת כמתווך מרכזי בתהליך הזה. אך תפקידה חורג מהתיווך בניסיון להנדס מחדש את האיזונים האזוריים, במיוחד לאחר נפילת משטר אסד ובולטות כוחות חדשים בסוריה.
דמשק מתמודדת עם דילמה קשה מצד אחד, היא זקוקה לשוב לשלוט בדרומה ולמנוע את ההתערבויות הישראליות.
ומצד שני, היא מסרבת לכל הסכם שעשוי להתפרש כוויתור על הריבונות או נורמליזציה עם האויב ההיסטורי.
התסריטים האפשריים: הסכם מוגבל שמתמקד בהפחתת ההסלמה הישירה והחזרת הפעלת הסכם 1974.
עסקה כוללת: כוללת קביעת גבולות והבטחות ביטחוניות הדדיות, אך היא נתקלת בהתנגדות פנימית בשני המדינות.
קריסת המו"מ: וחזרה להסלמה צבאית, במיוחד עם המשך המתיחות בסווידא.
ההכחשה הסורית עשויה להיות חלק מהטקטיקה המו"מנית להשגת ויתורים גדולים יותר מהצד הישראלי או להרגיע את הכעס הפנימי וההתנגדות האזורית.
השיחות הסוריות-ישראליות אינן עוד דמיון, אלא הפכו למציאות שהכופה הגיאוגרפיה והפוליטיקה. אך הדרך לכל הסכם נותרת מרופדת במוקשים בתוך סוריה, שם מסרבים פלגים רבים לכל נורמליזציה עם ישראל, ובפנים הישראלית, שם רואים הקיצוניים שכל נסיגה מגולן היא חולשה. ההכחשה הסורית היום עשויה להיות רק קלף במשחק גדול יותר, כאשר דמשק, אנקרה, וושינגטון ותל אביב מנסות לשרטט מחדש את מפת הכוחות במזרח התיכון החדש.
משרד התיאום במשרד החוץ הסורי אישר כי מה שפורסם על הסכם ביטחוני "מוכחש לחלוטין", למרות שהדיווחים הבינלאומיים העבירו מ"מקורות סוריים בדרגה גבוהה" את אישורם כי ההסכם ייחתם בחסות אמריקאית. הניגוד הזה אינו חדש בדיפלומטיה הסורית, אך הוא מגיע בהקשר רגיש לאחר סדרת מפגשים שהתקיימו בין שר החוץ הסורי אסעד השיבאני לבין בכירים ישראלים בפריז ובאקוא.
המפגשים האחרונים התמקדו בנושאים רגישים כמו הפסקת ההתערבות בעניינים הסוריים ודורש סורי ברור לסיים את הפעולות הישראליות בעומק הסורי ולייצב את הדרום, במיוחד במחוז הסווידא שמרגיש מתיחות וביטחונית.
והחזרת הפעלת הסכם 1974 שמניח הקמת אזור מפורז תחת פיקוח של האומות המאוחדות.
ארצות הברית, שהודיעה על הסכם הפסקת אש ביולי, מתפקדת כמתווך מרכזי בתהליך הזה. אך תפקידה חורג מהתיווך בניסיון להנדס מחדש את האיזונים האזוריים, במיוחד לאחר נפילת משטר אסד ובולטות כוחות חדשים בסוריה.
דמשק מתמודדת עם דילמה קשה מצד אחד, היא זקוקה לשוב לשלוט בדרומה ולמנוע את ההתערבויות הישראליות.
ומצד שני, היא מסרבת לכל הסכם שעשוי להתפרש כוויתור על הריבונות או נורמליזציה עם האויב ההיסטורי.
התסריטים האפשריים: הסכם מוגבל שמתמקד בהפחתת ההסלמה הישירה והחזרת הפעלת הסכם 1974.
עסקה כוללת: כוללת קביעת גבולות והבטחות ביטחוניות הדדיות, אך היא נתקלת בהתנגדות פנימית בשני המדינות.
קריסת המו"מ: וחזרה להסלמה צבאית, במיוחד עם המשך המתיחות בסווידא.
ההכחשה הסורית עשויה להיות חלק מהטקטיקה המו"מנית להשגת ויתורים גדולים יותר מהצד הישראלי או להרגיע את הכעס הפנימי וההתנגדות האזורית.
השיחות הסוריות-ישראליות אינן עוד דמיון, אלא הפכו למציאות שהכופה הגיאוגרפיה והפוליטיקה. אך הדרך לכל הסכם נותרת מרופדת במוקשים בתוך סוריה, שם מסרבים פלגים רבים לכל נורמליזציה עם ישראל, ובפנים הישראלית, שם רואים הקיצוניים שכל נסיגה מגולן היא חולשה. ההכחשה הסורית היום עשויה להיות רק קלף במשחק גדול יותר, כאשר דמשק, אנקרה, וושינגטון ותל אביב מנסות לשרטט מחדש את מפת הכוחות במזרח התיכון החדש.
