חברי פרלמנט לבנוניים מגישים תלונה נגד נעים קאסם לאחר הצהרותיו המעוררות מחלוקת

במהלך בולט הנושא עמו ממדים פוליטיים ומשפטיים, הגישו היום מספר חברי פרלמנט ודמויות לבנוניות בולטות, תלונה פלילית ישירה נגד סגן המזכיר הכללי של "חיזבאללה" השייח' נעים קאסם, בעקבות הצהרות שנחשבו ל"הסתה" ו"מאיימות על השלום האזרחי" ו"מנוגדות להחלטות השלטון החוקתי".

חברי הפרלמנט אליאס חורי, אשרף ריפי, קמיל שמון, ג'ורג' עכיס, יחד עם חבר הפרלמנט לשעבר אדי אבי הלמע, וראש תנועת "השינוי" עורך הדין אילי מחפוד, פנו לבית המשפט בביירות, שם הגישו את התלונה בפני התובע הכללי המיוחד השופט ג'מאל אלחجار, והיא נרשמה במשרד התובע הכללי המיוחד.

הדמויות החתומות על התלונה נקטו במעמד של תביעה אישית נגד נעים קאסם, בנוסף לכל מי שיתגלה בחקירה כמעורב, שותף, מתערב או מסית, וזאת לאחר הצהרות שהשמיע קאסם לאחרונה, בהן הזהיר מ"סכסוך שעלול להוביל למלחמה אזרחית רחבת היקף" אם יוסרו כלי הנשק של "חיזבאללה", תוך שהוא טוען שהממשלה הלבנונית מבצעת אג'נדה "אמריקאית-ישראלית" שמטרתה לחסל את מה שהוא מכנה "ההתנגדות".

חבר הפרלמנט ג'ורג' עכיס נשא דברים בשם המגישים את התלונה, ואמר:

"פנייה לבית המשפט היא הדרך להגן על החלטות הממשלה הלבנונית. אנו בטוחים שהצדק ייעשה, ושמערכת המשפט תישאר המגנה על החירויות הציבוריות והשלום האזרחי".

חבר הפרלמנט אשרף ריפי הדגיש כי:

"התפקיד האיראני באזור הסתיים. התגובה להצהרות קאסם הגיעה דרך תוכנית חוקתית המבהירה שהמדינה מאחדת, בעוד שהמדינה הקטנה מפלגת".

עורך הדין אילי מחפוד הבהיר כי מה שהוגש:

"אינו רק דיווח, אלא תלונה ישירה בתורנו כתובעים אישיים נגד נעים קאסם, משום שהצהרותיו מהוות איום ישיר על אחדות המדינה וסמכותה החוקתית".

ההסלמה המשפטית הגיעה לאחר הוויכוח הגדול שהעוררו הצהרות קאסם, שבהן קשר כל ניסיון להסרת כלי הנשק של "חיזבאללה" לפריצת מלחמה אזרחית, וטען שהממשלה מבצעת "פרויקט אמריקאי-ישראלי".

זה בזמן שהממשלה הלבנונית בראשות נואף סלם, הטילה על הצבא הלבנוני להגביל את הנשק ביד המדינה בלבד, מה שעורר התנגדות רבה מ"חיזבאללה".

"הדיבור על כך שהממשלה מבצעת פרויקט אמריקאי-ישראלי הוא דיבור לא נכון. החלטותינו הן לבנוניות טהור שנעשות במועצת השרים, ואיש לא כופה אותן עלינו".

והוסיף:

"הסכם טאיף הוא המנון הלאומי שלנו, ומדגיש בבירור את סמכות המדינה הלבנונית על כל שטחיה בכוחותיה העצמיים".

המהלך המשפטי מגיע על רקע עליית המתחים הפוליטיים והביטחוניים בלבנון, על רקע לחצים בינלאומיים גוברים על הממשלה לעמוד בהסכם טאיף ולממש את החלטה 1701, הקוראת להסרת הנשק מהקבוצות המזוינות מחוץ למסגרת המדינה.

בעוד שהממשלה רואה בהגבלת הנשק ביד המדינה צעד לקראת יציבות, רואה "חיזבאללה" בכך איום על ההתנגדות שלו ומבוא לעימות פנימי.

התפתחות זו פותחת את הדלת למאבק משפטי חסר תקדים בין חברי פרלמנט בלבנון ל"חיזבאללה", בזמן שהעיניים מופנות לעמדת מערכת המשפט, וליכולת שלה להתמודד עם תיק רגיש זה על רקע האיזונים הדתיים והפוליטיים המורכבים במדינה.