בהצהרה חדשה, הדגיש הנשיא הלבנוני ג'וזף עאון שהמסר מלבנון ברור ויציב כלפי איראן: «عدم التدخل في الشؤون اللبنانية».
והסביר עאון שהוא העביר את העמדה הנחרצת הזו למזכיר מועצת הביטחון הלאומית האיראנית, עלי לריג'אני, והדגיש שהיחסים בין המדינות צריכים להתבסס על כבוד הדדי وعدم התערבות בעניינים הפנימיים.
ההצהרות הללו מגיעות על רקע מתיחות גוברת בזירה הלבנונית, עם הגעת המשלח האמריקאי טום ברק וסגנית שליח המיוחד למזרח התיכון מורגן אורטאגוס לביירות, שם צפויים להציג יוזמות חדשות המתמקדות בתוכנית לריכוז הנשק ביד השלטון הלבנוני החוקי, על רקע חילוקי דעות חריפים בתוך המדינה.
בהקשר זה, הצית מזכיר حزب الله נעים קסם את המצב בהצהרותיו שבהן האשים את הממשלה הלבנונית במכירת המדינה לישראל באמצעות החלטה לנשל את מפלגתו מהנשק, והזהיר שההחלטה הזו עלולה להוביל למלחמת אזרחים, דבר שזכה לדחייה מוחלטת מראש הממשלה נואף סלם, שהגדיר את ההצהרות הללו כ"איום סמוי".
ואנליסטים אומרים שהממשלה הלבנונית, בראשות עאון וסלם, אימצה עמדה נחרצת יותר כלפי حزب الله וטהראן, והודיעה לעלי לריג'אני על דחייתה המוחלטת לכל התערבות בעניינים הפנימיים של לבנון, במיוחד לאחר הביקורת של איראן על החלטת נישול הנשק מהמפלגה.
עמדה לבנונית זו נחשבת לראשונה מסוגה בהיסטוריה של היחסים בין לבנון לאיראן, שהיא התומכת הגדולה ביותר בחزب الله מבחינה כלכלית וצבאית במשך עשורים.
הממשלה הלבנונית כללה את החלטתה ההיסטורית הזו במסגרת יישום הסכם הפסקת האש שהושג בתיווך אמריקאי ב-27 בנובמבר, שהפסיק את המלחמה בין حزب الله לישראל, וההחלטה מדגישה את ריכוז הנשק בידיים של כוחות הביטחון והצבא הרשמי בלבד.
בראיון עם עיתון الشرق الأوسط, הדגיש ראש הממשלה נואף סלם שהיציבות והביטחון הם צורך בסיסי לשיקום לבנון, ואמר: "אין השקעות ואין שיקום בלי ביטחון וביטחון", והצביע על כך שעלות השיקום מוערכת בכ-11 מיליארד דולר לפי הבנק העולמי.
למרות הסכם הפסקת האש, ישראל ממשיכה לבצע תקיפות על אזורים לבנוניים המכוונות למתקנים ולחמולות של حزب الله, מאיימת להרחיב את פעולותיה אם הרשויות הלבנוניות לא יצליחו לנשול את הנשק מהמפלגה.
בעקבות המתיחות הללו, קרא נעים קסם לחزب الله ולתנועת אמל לדחות את ההפגנות כדי לפנות מקום לדיאלוג ולשינויים פוליטיים, אך הזהיר שהמפלגה מוכנה לכל עימות אם יכפה עליה.
הנוף הפוליטי הלבנוני נשאר על סף תהום, על רקע ניסיונות בינלאומיים לתווך ואג'נדות אזוריות מורכבות, בעוד שהעם הלבנוני מצפה לתוצאות הקרב הפוליטי המכריע הזה שעשוי לעצב את עתיד לבנון הביטחוני והפוליטי.