כמרים ונזירות עזה מסרבים לפינוי על אף האיומים של הכיבוש הישראלי
August 26, 2025141 צפיותזמן קריאה: 2 דקות
גודל גופן
16
הכמרים והנזירות הקתוליים והאורתודוקסים בעיר עזה הודיעו היום שלישי על כוונתם להישאר בעיר ולא לעזוב אותה, למרות צווי הפינוי שהוצאו על ידי צבא ישראל, שהדק לאחרונה את המצור על העיר כהכנה למתקפה צבאית רחבת היקף.
בהודעה משותפת שפורסמה על ידי הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית והפטריארכיה הלטינית בירושלים, אישרו הכמרים והנזירות שהם ימשיכו למלא את חובתם הרוחנית והאנושית, ושהם יישארו לצד מי שהחליט להישאר מהאזרחים בתוך המתחמים הכנסייתיים.
בהודעה נכתב:
"אנו לא יודעים מה יקרה בדיוק בשטח, לא רק לקהילתנו, אלא לכל האוכלוסייה.
מאז תחילת המלחמה, הפכה כנסיית מר בורפיריאוס של היוונים האורתודוקסים וכנסיית המשפחה הקדושה הקתולית בעזה למקלט בטוח למאות אזרחים, בהם נשים, ילדים וקשישים.
כמו כן, חיים בתוך מתחם כנסיית הלטינים מזה שנים רבות מספר אנשים עם מוגבלויות שמקבלים טיפול שם".
בהודעה נוסף כי האזרחים שהסתתרו בתוך חומות המתחמים מתמודדים עם תנאים אנושיים טראגיים, וסובלים מהיחלשות ותת תזונה בעקבות חודשים ארוכים של מלחמה וחוסר במזון ובתרופות.
הודגש כי "ניסיון לברוח מהעיר דרומה יהיה כמו גזר דין מוות עבור רבים מהם", ולכן החליטו הכמרים והנזירות להישאר ולהמשיך לטפל במי שנשאר בתוך הכנסיות.
הפטריארכיות אישרו כי צווי הפינוי הוצאו بالفعل למספר שכונות בתוך העיר עזה, מה שמגביר את החששות לגבי כוונות צבא ישראל בשלב הבא של המלחמה.
מספר הנוצרים שנותרו בעזה מוערך כיום בכ-635 איש, בנוסף לכ-10 כמרים ונזירות, כך מסר דובר מטעם הפטריארכיה הלטינית לסוכנות הידיעות הצרפתית.
זאת בזמן שההכנות הישראליות למתקפה צבאית על העיר עזה מתגברות, כאשר תל אביב רואה בה אחד ממעוזי חמאס האחרונים.
שר הביטחון הישראלי יואב גלנט אישר בשבוע שעבר תוכנית צבאית להשתלטות על העיר, שקיבלה את אישור ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר יותר מ-22 חודשים של מלחמה שהרסה את הרצועה הפלסטינית והותירה עשרות אלפי הרוגים.
בעקבות ההסלמה הזו, המשבר ההומניטרי בעזה מחמיר. ישראל הטילה במרץ האחרון איסור מוחלט על כניסת סיוע הומניטרי לרצועה, לפני שהסכימה בסוף מאי להעביר כמויות זעירות של אספקה, מה שהוביל למחסור חמור במזון, תרופות ודלק.
על פי האומות המאוחדות, הרצועה נכנסה למעשה לשלב של רעב בשבוע שעבר.
בהתייחסות למצב הזה, תיאר תוכנית המזון העולמית את כמויות הסיוע שנכנסו לעזה כ"טיפה בים", תוך כדי המשך המצור והקריסה המוחלטת של התשתית הבריאותית וההומניטרית.
בתנאים טראגיים אלה, מתעקשים הכמרים והנזירות להישאר, ומדגישים שהמסר ההומניטרי והרוחני שלהם מחייב לעמוד לצד מי שאין להם מקום אחר ללכת אליו.
