הקשרים בין טורקיה לישראל מתהדקים ואפשרות לעימות ישיר קיימת

האקדמיה הלאומית למודיעין של טורקיה חשפה על מחקר רחב היקף שמסיק לקחים מהמלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן, עם דגש ברור על כיצד טורקיה יכולה ליישם לקחים אלה בעימות פוטנציאלי עם ישראל. מחקר זה מעורר שאלות רבות לגבי עתיד הקשרים הטורקיים-ישראלים, במיוחד לאור ההסלמה האחרונה בין אנקרה לתל אביב על רקע האירועים בפלסטין, סוריה והים התיכון.
לאחר שנים של מתיחות לסירוגין עם ישראל, טורקיה החלה להראות מוכנות צבאית ומודיעינית חסרת תקדים לעימות פוטנציאלי, מונעת ממספר גורמים כמו ההסלמה בעזה, המחלוקות על זכויות הגז והגבולות הימיים עם יוון וקפריסין, כאשר הברית הישראלית-יוונית ושיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני המתרקם נחשבים באנקרה ל"איום קיומי".
המחקר הטורקי התמקד בכמה נקודות מרכזיות מהמלחמה בין ישראל לאיראן, וראה כי טורקיה עשויה להתמודד עם תרחיש דומה, ובין לקחים אלה:
חשיבות הכוח האווירי: העליונות האווירית של ישראל הייתה מכרעת, מה שמסביר את מאמצי טורקיה לרכוש מטוסי F-16 חדשים ולפתח את המטוסים הבלתי מאוישים שלה (כגון "ברקדר" ו"אקינגי").
מלחמה היברידית: ישראל הצליחה לשלב בין תקיפות אוויריות, התקפות סייבר ומלחמת מידע. טורקיה שואפת לחזק את יכולותיה בתחומים אלה.
המחקר הציב שלושה תרחישים מרכזיים, שעשויים לחול על טורקיה וישראל: חידוש המו"מ, שהוא סיכוי חלש לאור ההסלמה הנוכחית. המשך המתיחות, שהוא התרחיש הסביר ביותר, עם עימותים לא ישירים (סייבר, מודיעיני, דרך סוכנים בסוריה ולבנון). המלחמה הכוללת היא אפשרות שאינה נשללת אם הסכסוך במזרח התיכון או בעזה יתעצם.
טורקיה מתכוננת צבאית על ידי עדכון הכוח האווירי ממטוסי F-16, כאשר היא שואפת לרכוש 40 מטוסים חדשים מארצות הברית, ולעדכן את הצי הקיים שלה. בנוסף למטוסי יורופייטר טאיפון ושיחות עם בריטניה וגרמניה לפצות על אובדן תוכנית ה-F-35. ועבודה על פיתוח טילים מקומיים היפרסוניים (כגון "טייגון") כדי להתמודד עם העליונות הישראלית.
חיזוק ההגנה האווירית והשגת מערכת S-400 רוסית.
עבודה על מערכות מקומיות (היספאר) והאצת הפיתוח להקמת מגן אווירי משולב. לגבי מלחמת הסייבר והמודיעין, סביר להניח שיתוקמו יחידות סייבר מתמחות כדי להתמודד עם התקפות סייבר ישראליות. בנוסף לחיזוק רשת הריגול נגד, במיוחד לאחר האשמות שהמוסד פרץ למערכות ביטחוניות טורקיות.
המחקר הטורקי אינו צופה מלחמה ישירה בקרוב, אך הוא מזהיר כי ישראל עשויה לבצע תקיפות מנע אם תרגיש שטורקיה מהווה איום ממשי, במיוחד בסכסוך על הגז במזרח התיכון, שכן כל הסלמה כאן עשויה להדליק עימות צבאי.
הצתת מלחמה ישירה נותרת לא סבירה בטווח הקצר, בשל העלויות הכלכליות הגבוהות לשני הצדדים. ולחץ מהבריתות (ארצות הברית על נאט"ו על טורקיה, והמערב על ישראל). ונותרות אפשרויות למלחמת שליחים (כגון סוריה ולבנון) שהצדדים מעדיפים.
אך אם ההסלמה הנוכחית תימשך, במיוחד במזרח התיכון או בעזה, הקשרים הטורקיים-ישראלים עשויים להיכנס לשלב חדש של עימות ישיר.