מותו של העצור הסורי אסאם אל-ג'עור בכלא רומיה בלבנון לאחר שנים של סבל ורשלנות רפואית
הלך לעולמו העצור הסורי אסאם אל-ג'עור, תושב העיר אל-קוסייר בפרברי חומס, בתוך כלא רומיה בלבנון, לאחר שנים של מעצר בתנאים קשים, כך דיווחו פעילים ברשתות החברתיות.
אל-ג'עור נעצר בשל תמיכתו באופוזיציה הסורית, והוא עבר בין סניפי הביטחון הלבנוניים לפני שהועבר לכלא רומיה, אחד הכלאים הגרועים ביותר במדינה. במהלך תקופת מעצרו, הוא נתקל בתנאים קשים שכללו "הבטחות שווא מעורכי דין וסחיטה של סוחרי תיקים", בעוד משפחתו השקיעה מאמצים רבים להציל אותו ללא הצלחה.
בשנת 2019, השופט הצבאי לשעבר חוסין.ע גזר עליו גזר דין קשה של עבודות פרך לכל החיים, צעד שמקורבים אליו תיארו כ"יריית רובה שכבתה חצי מחייו". אז היה אל-ג'עור באמצע שנות השלושים לחייו, נהנה מבריאות גופנית ונפשית תקינה, אך מצבו הידרדר בהדרגה לאחר הגזר דין בשל הטראומה הנפשית.
עד לשנת 2023, הופיעו עליו תסמינים נוירולוגיים חמורים, כולל "רעידות מתמשכות וחולשה קשה במבנה הגופני", עד שהוא הפך לבלתי מסוגל ללכת או לספק את צרכיו היומיים ללא עזרה. מצבו החמיר בשל רשלנות רפואית, מה שהצריך נוכחות קבועה לצידו, כאשר כמה אסירים סורים התנדבו לטפל בו.
בחודשים האחרונים, מצבו הנפשי הידרדר, והוא הועבר ל"הבית הכחול", שהוא מחלקה המיועדת לחולי נפש בכלא רומיה, אשר מתואר כחסר "את המינימום של סטנדרטים של טיפול אנושי". שם, הרשלנות והמחלה סיימו את מסלולו, והוא מת בשקט, הרחק מכל תשומת לב תקשורתית.
בהקשר זה, ארגנו בני משפחות של אסירים סורים הפגנה שקטה במעבר הגבול ג'וסיה, כשהם נושאים דגלים של המהפכה הסורית ושלטים הקוראים לשחרר את יקיריהם מכלא רומיה. משתתפים בהפגנה אמרו לתקשורת כי הם בחרו בשקט הפעם לאחר ש"דיברו פעמים רבות ללא תגובה".
כלא רומיה סובל מ"מצבים בריאותיים קטסטרופליים", לפי מקורות זכויות האדם, כאשר מחלות כמו כולרה, טיפואיד ושפעת החזירים נפוצות בו, בנוסף לדלקות עור חמורות כתוצאה מרשלנות רפואית. המקורות אישרו כי המתקנים הרפואיים בכלא חווים "קריסה כמעט מוחלטת בתנאי ההיגיינה", עם צפיפות רבה בתאים וחוסר טיפול רפואי בסיסי, מה שהפך חלקים ממנו ל"מוקדי מגיפה סגורים".
והסיפור של אסאם אל-ג'עור נשאר אחד מעשרות המקרים המתעדים את סבלם של העצורים הסורים בלבנון, על רקע קריאות דחופות מארגוני זכויות האדם להציל את הניצולים לפני שיהיה מאוחר מדי.
